כשרות קוסמטיקה ותרופות בפסח

האם מוצרי היגיינה וקוסמטיקה צריכים כשרות לפסח?

נאמר בתהילים "ותבוא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו"^[1]. ודרשו חז"ל דבר הלכה מפסוק זה^[2]. שכן הפסוק מדמה שתיית מים, לסיכה. מכאן הסיקו חכמים, שבחלק מן דברים שאסרה בהם התורה את האכילה – נאסרה גם הסיכה. וכגון, באיסור אכילה ושתיה ביום הכיפורים, אסרה התורה אף את הסיכה. ואכן יום הכיפורים נאסר בסיכה^[3].

נחלקו הראשונים האם איסור זה קיים אף ביתר איסורי האכילה^[4]. כלומר, האם מותר לסוך בדבר שאסור לאכלו מחמת כשרותו.

אחת השאלות המעשיות ביותר בתחום מוצרים אלו, היא שאלת השימוש בפסח במוצרים קוסמטיים (כשמפו, משחת ידיים, איפור וכדו') המכילים רכיבי חמץ (אלכוהול, נבט חיטה, ויטמין E, שיבולת שועל וכו')^[5]. שהרי שיטת הייצור כיום של מוצרים אלו נעשית בצורה שהחמץ נפסל מאכילה^[6] לפני חג הפסח, ומשום כך בטל ממנו שם חמץ. אולם ישנו צד להחמיר גם במצבים האמורים, שכן איסור החמץ הינו גם 'איסור הנאה', על כן יש שהחמירו שלא ליהנות בפסח מסיכה במוצרים אלו^[7]. ובפרט שישנם מוצרים שגם בתהליך ייצורם, החמץ שבהם עדיין אינו נפסל באכילה (כגון דאודורנט), או שנפסל בצורה כימית אבל לא בצורה טבעית, ולכן אף שאינו עובר עליו משום בל יראה ובל ימצא, מכל מקום אסור בהנאה אם מן הדין או מצד הידור וזהירות שנוהגים בפסח.

האם תרופות וויטמינים צריכים כשרות לפסח?

תרופות רבות עלולות להכיל עמילן המופק מחיטה או רכיבי חמץ שונים מיתר מיני הדגן לשם גיבוש הגלולה^[8]. או תמציות העשויות מאלכוהול חמץ, או מוצרים ללא חמץ המיוצרים יחד עם מוצרי חמץ או מיוצרים בכלי חמץ ללא הכשרה לפסח. וכן הוא גם בויטמינים. מסיבה זו פוסקים רבים כתבו שבמקרה שאין הדבר כרוך בטיפול חיוני של הצלת חיים יש להימנע מנטילת תרופות שאינן כשרות לפסח^[9]. וגם במקרה שטעמה של התרופה מר כך שאין נהנים מעצם בליעתו^[10] היו שאסרו זאת, משום שגם במקרה שהחמץ אינו ראוי למאכל כלב מכל מקום אסור לאכלו בפסח^[11] משום שבכך מראה הוא שעבורו החמץ כן נחשב כאוכל^[12]. לעומתם, פוסקים רבים התירו את השימוש בתרופות במצבים מסוימים, והורו כיצד יש להשתמש בהם באופן המותר.

מערכת הכשרות של הבד"צ 'העדה החרדית' ירושלים מפרסמת מידי שנה את רשימת התרופות המאושרות לשימוש בפסח.

אך חשוב לציין: כיוון ששאלת השימוש בתרופות עשויה לעתים להיות שאלה של פיקוח נפש^[13], הזהירו פוסקים רבים, שאין לאדם להורות לעצמו בתחום זה, מבלי להתייעץ תחלה עם רב מורה הוראה אודות השימוש או ההימנעות מהם בפסח.

[1] תהילים קט, יח.

[2] שבת פו, א (פ"ט, מ"ד); נדה לב, א ובתוד"ה "וכשמן" שם.

[3] טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדה"ז או"ח סתרי"ד.

[4] סמ"ג, לאוין ס"ה; וראה פר"ח חדש, יו"ד סימן קיז ס"ק ד.

[5] ראה שו"ת שואל ומשיב מהדו"ג ח"ב סקמ"ו.

[6] ראה מאור השבת ח"ב ס"ל, ו.

[7] ראה בכ"ז שו"ת שבט הלוי ח"ב סמ"ח.

[8] ראה שו"ת אג"מ או"ח ח"ב סצ"ב.

[9] שו"ת שאגת אריה סע"ה.

[10] כמבואר בשו"ת אג"מ או"ח ח"ב סצ"ב.

[11] ראה שו"ע אדה"ז סתמ"ב סכ"ב ובקו"א סקי"א שם.

[12] שו"ת כתב סופר או"ח סקי"א.