אמירת לדוד ה' אורי וישעי

מנהג חב"ד לומר מזמור כז בתהלים – 'לדוד ה' וישעי' החל מיום א' דר"ח אלול ועד הושענה רבה^[1].

מקור המנהג:

המקור הראשון למנהג לומר מזמור כז בתהלים החל מר"ח אלול ואילך הינו מהמקובל ר"ח הכהן תלמידו מובהק של ר"ח ויטאל^[2].

למרות שספרו נדפס רק בשנת תק"א, מצינו זאת בדפוס כבר בשנת תס"ו בספר שם טוב קטן לרה"ג רב"ב מקראטשין^[3] שהודפס לראשונה לפני כ 320 שנה. הספר מיוסד על דברי האריז"ל, הרמב"ן ועוד.

שנתיים אחר כך הוא כבר מוזכר בספרים נוספים כגון ספר זכירה^[4], ספר המוסר^[5], דרך ישרה^[6], סידור הבעש"ט לר"ש מרשקוב^[7] החיד"א במורה באצבע^[8] ועוד.

כן אנו רואים שנהגו בפועל רבים מקהילות ישראל, אשכנזים וספרדים^[9].

ואכן מנהג חב"ד לומר מזמור זה בכל סיום תפילת שחרית ומנחה מ-א' דראש חודש אלול ועד להושענה רבה^[10].^[11]

במדורים הבאים נבאר טעם מנהג אמירתו בכלל, וטעם אמירתו פעמיים ביום (בשחרית אחר 'שיר של יום', ובמנחה קודם 'עלינו לשבח').

טעמי האמירה:

"מפני שיש בו י"ג שמות הוי' כנגד י"ג מידות האומרים באלול"^[12] מכיוון שבזמן זה מאירים בעולם יג מידות הרחמים^[13].

דבר זה מביא גם סבו של הרבי ובביאור יותר:

"כי בר"ח [אלול] נפתחו י"ג מקורים מי"ג מכילין דרחמי והם מתגלים ומאירים למטה, ולכך יש בו י"ג שמות הוי' נגד כו' וע"י אמירתו פועלים ומבטלים מעלינו הב"ד של מעלה מארי תריסין ומקטרגים שאין להם רשות לקרב כלל לדון אותנו אלא מלפניך משפטינו יצא".^[14] ביאור זה הינו על פי דברי אדה"ז בלקוטי תורה^[15] שאז הוא זמן הארת י"ג מידות הרחמים.

ביאור ע"ד הקודם מובא בדברי אדמו"ר האמצעי – שמזמור "לדוד ה' אורי" שאומרים מר"ח אלול עד אחר יו"כ הוא שבימים הללו התגלות ממקום עליון ביותר כמו שיהיה לעתיד לבוא, והתגלות כזו הם בסגנון "אחד" עם "ה' אורי וישעי" "בזאת אני בוטח" "אחת שאלתי"^[16].
כתוב במדרש: "אורי בר"ה וישעי ביוה"כ ואחר כך כי יצפנני בסוכה שהוא רמז לסוכות" ולכן אומרים את המזמור בתהלים המחיל במילים 'לדוד ה' אורי וישעי .. כי יצפנני בסוכה"^[17].
בכוחו של מזמור זה בימים אלו לבטל גזר דין רע ולהעביר מקטרגים ומסטינים מכיוון שיש במזמור זה שמירות וכוונות על פי חלק הנסתר שבתורה ולכן הוא "מובטח שיוציא ימיו שנותיו בטוב"^[18].
בגלל שכתוב בפסוק "לולא האמנתי לראות", 'לולא' אותיות אלול, ו"לכן תהא הפרשה הזאת חביבה על כל העולם ובפרט להבאים בסוד ה'" ולכן זה נאמר בחודש אלול^[19].
לא רק שהמילים "לולא האמנתי" אותיות "אלול" אלא גם המשך הפסוק מרמז על תקופה זו: "קוה אל ה"' באלול "חזק ויאמץ" בעשרת ימי תשובה "וקוה אל ה" ביום הכפורים^[20].

מעלת אמירתו פעמיים ביום:

בהתוועדות שבת קודש פרשת תבוא תש"ל^[21]: אשר במנהג ישראל שאומרים המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" פעמיים בכל יום: בשחרית ומנחה (או לפי מנהג נוסף בערבית, כפי המנהגים השונים בזה), הנה בפעם השנייה שאומרים מזמור זה מתווסף יותר, כלומר, למרות שכבר בשחרית המתפלל אחז בדרגה של "ה' מעוז חיי", הנה בהגיע תפילת מנחה והוא אומר מזמור זה שוב הרי גם הענין ד"לדוד ה' אורי" הוא בדרגה גבוהה יותר.

אמירת המזמור פעמיים ביום באה לבטא עניין של עדות, בהתאם למבואר בעניין אמירת קריאת שמע "פעמים בכל יום" מהווה ב' עדויות^[22], מעין זה מבואר בענין אמירת "ויכולו" בליל שבת פעמיים במהלך התפילה כדי שיהיו שתי עדויות, כך גם בענין אמירת "לדוד ה' אורי וישעי" על ידי אמירתו ב' פעמים מתהווה עניין עדות, אשר בכח שני עדים לשנות את המציאות^[23].

מעניין לציין: הסיבה שהמילה "לולא" כתובה באותיות אלול מהסוף להתחלה, ביארו שזהו רמז לאדם להחזיר ראשו ממרוצתו כל השנה ולבדוק מה היה מאחוריו^[24].

^[1] היום יום ל במנ"א, סידור, ספר המנהגים עמ 17.

^[2] נדפס בספרו שערי רצון עמ' כד.

^[3] דף יו"ד ע"א-ב וכן מביא בספרו אמתחת בנימין עמ' נח.

^[4] עמ' ל' תשובה ור"ה ויו"כ.

^[5] אות ט, יש שמיחסים ספר זה לאחד מתלמידי האריז"ל.

^[6] דף כט.

^[7] ח"ג מד,א ר"ס כוונת ר"ח אלול.

^[8] סל"ז, אודות דעת החיד"א ראה מש"כ וליקט בזה בדברי יוסף (כץ) עמ' קסו-ט.

^[9] כן מובא בשער הכולל ובעוד ספרים, ברם במעשה רב על מנהגי הגר"א אות נג כתב שלא אמר (ברם בסידור הגר"א אשי ישראל מובא מזמור זה) וכן מנהג תימן לפי נוסח בלדי וכן נהג החוזה מלובלין וכמה מתלמידיו (וזה משום שמובא בספר חמדת ימים מנהג זה וראה מש"כ בזה בספר לב שמח (טיוב) ומובא בדברי יוסף (כץ) עמ' קעג וראה דחייתו לסברה זו וכן האריך בעמ' קע"ד-ה חלק שני אות א) וכן נהגו בכמה קהילות שלא לאומרו.

^[10] וטעם הדבר מובא בשער הכולל פמ"ה סק"ו היות והושענא רבה הוא יום כ"ו לבריאת העולם, שהרי בכ"ה באלול נברא העולם, ולאחר ששלמו כ"ו ימים כמנין שם הוי' הגדול שם הרחמים זהו סיומא דדינא ואין צריך עוד לבקשת סגולת אמירת לדוד ה'. לכן גם בהושענא רבה במנחה אע"פ שכבר השלימו בשחרית כל סדר הפיוטים צריך לומר לדוד ה', אבל בליל שמיני עצרת שמקיפין בתורה עצמה לא יוכלו עוד החיצונים לקבל יניקה עי"ש.

^[11] לעיון נוסף: דברי יוסף (כץ) עמ' קסג ואילך, מאמרו של הר"י חביב בנושא, צלותא דאברהם עמ' ת, שער הכולל פי"א סכ"ח סידור עם ציונים והערות (רסקין) עמ' קפח ואילך.

^[12] בעל ההפלאה בספרו פנים יפות פר' אחרי ד"ה ביד עתי.

^[13] שם טוב קטן לרב"ב מקראטשין דף יו"ד ע"א-ב.

^[14] שער הכולל פי"א סכ"ח.

^[15] ד"ה אני לדודי.

^[16] בשער התשובה ח"א פמ"א ד"ה אחרי ה'.

^[17] קצור שולחן ערוך קכח,ב, מטה אפרים תקפ"א,ו ובאלף למטה סק"ו מסביר כנ"ל בשם מדרש שוחר טוב. הנה כבר תמה על זה בשער הכולל פי"א,כח עיין שם באריכות וראה מש"כ בעל ההפלאה בספרו פנים יפות פר' אחרי ד"ה ביד עתי אודות כמה הסברים נוספים לפי פסוק זה.

^[18] ספר זכירה ח"ב ד"ה ר"ח אלול כהנ"ל נזכר בשערי ציון (ר"ח הכהן) והכוונות וענינו ע"פ הקבלה מופיע בצמוד למנהג זה בסידורו החשוב לרה"ק ר"ש מרשקוב (מכונה גם 'סדר תפלה מכל השנה עם כוונת האר"י') ח"ג מד,א ר"ס כוונת ר"ח אלול, שם טוב קטן לרה"ג רב"ב מקראטשין דף יו"ד ע"א-ב וכן מביא בספרו אמתחת בנימין עמ' נח.

^[19] שער המלך שער ראשון.

^[20] החיד"א בספרו חומת אנך תהלים כז, אודות דעת החיד"א ראה מש"כ וליקט בזה בדברי יוסף (כץ) עמ' קסו-ט.

^[21] שיחות קודש תש"ל ח"ב עמ' 498.

^[22] מרומז באותיות הגדולות שבפסוק, אותיות ע,ד.

^[23] לעיון נוסף: דברי יוסף (כץ) עמ' קסג ואילך, מאמרו של הר"י חביב בנושא, צלותא דאברהם עמ' ת, שער הכולל פי"א סכ"ח סידור עם ציונים והערות (רסקין) עמ' קפח ואילך.

^[24] שער המלך שער א פ"א לאלול.