לימוד התורה בשבת קודש

ניצול השבת ללמוד התורה

אמרו חכמים[1] לא ניתנו שבתות וימים-טובים לישראל – אלא כדי לעסוק בהם בתורה[2]. שכל ימות החול טרודים הם במלאכתם, ואין להם פנאי לעסוק בה בקביעות, ובשבת פנויים ממלאכה ויכולים לעסוק בה כראוי[3]. לפיכך פועלים ובעלי-בתים, שאינם עוסקים בתורה בקביעות, כל ימי השבוע – צריכים לעסוק בתורה הרבה. וגם תלמידי-חכמים העוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע ומותרים למשוך קצת יותר בעונג אכילה ושתיה בשבת, גם הם צריכים לעסוק בתורה שהרי נאמר[4]: "שבת לה' אלקיך"[5].

הנהגתו של האריז"ל הייתה – ללמוד ששה דרכים בהלכה כנגד ששת ימי המעשה, ואחד על דרך הסוד, כנגד יום השבת, ואילו ביום השבת למד ששה דרכים על דרך הסוד ואחד על-דרך ההלכה. כמו כן ידועה הוראת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש בצוואתו על דרך הלימוד ביום השבת: "ב' שלישים בנסתר ושליש בנגלה". כך שביום השבת יש ללמוד בעיקר מפנימיות התורה[6].

על פי האמור בצוואת אדמו"ר מהר"ש לבניו, בשבת יש ללמוד ב' שלישים חסידות ושליש אחד נגלה, ומאידך  בקונטרס עץ-החיים כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב: "ויום השבת-קודש קדוש יהיה כולו על עסקי דא"ח". בהקשר לשאלת ההנהגה הראויה לאור שתי ההוראות הנראות כסותרות מבאר הרבי שהוראת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ש"כולו על עסק דא"ח" היא בעיקר לתלמידי התמימים, וכן איננה שוללת את לימוד השיעורים הקבועים גם בנגלה, וכפי שראו לפועל את הנהגת רבותינו נשיאינו שלמדו את שיעוריהם הקבועים גם בנגלה אף בשבתות וימים טובים[7].

 לימוד עם הילדים בשבת

על אף שמקיים האב את מצוות "ושננתם לבניך" כששולח ילדיו ללמוד תורה, עם זאת כתבו הפוסקים שראוי שיקבע האב עתים ללמוד יחד עם בנו כפי כוחו של הילד, מעבר ללימודיו בתלמוד תורה או אצל ה'מלמד'[8]. ונכון הדבר שיום השבת ינוצל ע"י האבות ללמוד עם הבנים, וכפי שמזכיר הרבי שנהוג שהאב בוחן את בניו על לימודיהם ביום השבת[9].

 הקהלת קהילות

נאמר: "ויקהל משה"[10], ודרשו חכמים: למה נאמר בפרשה זו 'ויקהל', שלא נאמר כן בכל התורה כולה? אמר הקב"ה למשה, רד ועשה לי קהילות גדולות בשבת, כדי שילמדו הדורות הבאים אחריך להקהל קהילות בכל שבת, להכנס בבתי-כנסיות ובבתי-מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים[11]. ומכאן למדו שצריך לקבוע מדרש בכל שבת, לדרוש את חוקי ה' ולהכניס יראת-שמים בלב השומעים. ובדורנו מעורר הרבי על חשיבות היציאה לבתי כנסיות ולהקהיל קהילות בשבת קודש כחלק בלתי נפרד מהפצת המעיינות חוצה[12].

[1] ירושלמי שבת פט"ו ה"ג.

[2] ראה מדרש תהלים עה"פ (קיט, צב) לולי תורתך שעשועי גו': ספרים היו להם [לאבותינו במצרים] והיו משתעשעים בהם משבת לשבת. ועד"ז בשמו"ר פ"ה, יח. וע"ע זח"ג קעג, א.

[3] וראה תניא אגה"ק כג.

[4] שו"ע אדה"ז סר"צ ס"ה.

[5] שמות כ, י. ירושלמי שבת פט"ו ה"ג.

[6] טעמי-המצוות, פרשת ואתחנן צג. אג"ק אדמו"ר מוהר"ש ע' יג. אג"ק חי"ג ע' תנא. וראה התוועדויות תשמ"ו ח"א, ע' 302-303.

[7] קונטרס עץ-החיים סכ"ה. שיחת ש"פ תצא תשי"ד (תו"מ חי"ב עמ' 204). שיחת ש"פ ראה תשל"ז (שיחות-קודש תשל"ז ח"ב ע' 510-509).

[8] שו"ע אדה"ז יו"ד הל' ת"ת פ"א קו"א סק"א. היום-יום ח' אד"ר. פסקים ותשובות יו"ד סרמ"ה ס"ח-ט.

[9] סה"ש ה'תש"נ ח"ב ע' 456.

[10] שמות לה, א.

[11] תנחומא ויקהל, הובא בב"י או"ח סר"צ ד"ה בתנחומא. שו"ע אדה"ז שם ס"ג.

[12] וראה שיחת ו' טבת תשי"ב (תו"מ ח"ד ע' 237).