מאכלים שהוכנו בכלים בשריים

מאכל שהתבשל בכלי בשרי – אכילתו עם חלב

לכתחילה אסור לבשל מאכל פרווה בכלי בשרי, על מנת לאוכלו עם חלבי. אך אם כבר בושל מאכל פרווה בכלי בשרי ומעוניינים לאוכלו בסעודה חלבית, אם הכלי הבשרי הוא בן יומו (היינו שבושל בו בשר בו ב-24 שעות האחרונות) אסור באכילה יחד עם מאכלים חלביים, אולם מותר לאכלו במהלך הארוחה החלבית (ורק שלא ייאכל יחד עם המאכלים החלביים)[1].

כלי בשרי אפילו שאינו בו יומו (שלא בשלו בו בשר ב-24 שעות האחרונות), אין לבשל בו לכתחילה מאכל פרווה כדי לערבו במאכל חלבי ואם בושל בו מאכל  פרווה שרגילים תמיד לאכלו בתערובת חלבי, התירו הפוסקים לערב את המאכל שהתבשל בו יחד עם אותם מאכלים חלביים שרגילים[2].

דיני 'תנור' קלים יותר מדיני שאר כלי הבישול, טעם הדבר הוא משום שהטעם שנכנס בתנור הוא טעם של 'זיעת המאכל' ובדבר יבש כמו חלות לחמים ומאפים מקלים בכך; ועל כן מבחינה עקרונית, כאשר התנור נקי משאריות של מאכל בשרי ואינו בן יומו, ניתן לאפות בו מאכל פרווה, ולאכול אותו לאחר מכן עם מאכל חלבי. אולם מבחינה מעשיית, כיוון שקשה מאד לנקותו מחמת השומנים הדבוקים בו, לכן המעוניינים לאפות בתנור בשרי שאינו בן יומו דבר מה על מנת לאכלו עם מוצרי חלב, יכשירו את התנור תחלה ע"י שינקו אותו בצורה יסודית, ואח"כ יחממו אותו על עוצמת החום הגבוהה זמן מה לפני האפייה, ואת התבנית יש להחליף[3].

אפיית פת חלבית או בשרית

מעבר להפרדת כלי הבישול והאפייה של מוצרי הבשר והחלב, אסרו חכמים לאפות לחם שמעורב בו בשר, מחשש שמא יבואו לאוכלו עם חלב, וכן אסרו לאפות מאפה שמעורב בו חלב, שמא יבואו לאוכלו עם חלב. אלא שכשמעוניינים בכל זאת לאפות לחמים ומאפים חלביים (ויש חשש שיאכל עם המין השני), העצה שנתנו חכמים לכך – לעשות זאת באחד התנאים הבאים: לפני שאופים אותם יש לעשותם עם צורה שונה ומיוחדת. כמו כן ניתן לאפות מאפה שניכר על פניו של המאפה שהוא חלבי  (כגון: שיפזרו עליו פרורי גבינה וכדומה). וכן באם כל הפת תיאכל באותו יום בלבד אין חשש שיבואו לאכלו עם בשר[4].

שימוש בכיריים בשריות לבישול מאכלי חלב

יש שכתבו שלכתחילה טוב לייחד כיריים ייעודיים למאכלים הבשריים וכיריים ייעודיים למאכלים החלביים, אולם פוסקים רבים מורים להקל בזה מכמה טעמים. אלא שיש להקפיד שכשגולש ונשפך מן הסיר החלבי או הבשרי אל הכיריים, חשוב מאוד לנקות זאת מיד. ואם מעוניינים לבשל באותו יום מאכל מן המין השני (למשל לבשל בשר על הכיריים לאחר שבאותו היום גלש עליהם חלב) יש לנקות את החצובות והמבערים מכל ממשות המאכל, לאחר מכן יש להדליק את הגז עד שיתחממו ויתלבנו המבערים והחצובות, ויקפיד שתחתית הסיר וכן החצובות לא יהיו רטובות, ולאחר פעולות אלו ניתן לבשל מן המין השני[5].

[1] רמ"א יו"ד ספ"ט ס"ג. ט"ז יו"ד סצ"ה סק"ד, וש"ך סק"ג. וראה ספר 'הכשרות' פ"י סצ"ג-ד. שערי יורה דעה ע' רד.

[2] ראה פרי תואר יו"ד סצ"ה. (וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתנ"ב סי"א שהצריך ג נט ברנ"ט להתיר אף שאינו בן יומו) וע"ע תהילה לדוד יו"ד ס"כ. חמודי דניאל בשר בחלב סי"ד.

[3] ראה שו"ע יו"ד סק"ח ס"א. שו"ת אג"מ יו"ד ח"א ס"מ. ספר הכשרות פ"א סל"ט-מ.

[4] שו"ע ונ"כ יו"ד סצ"ז ס"א. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד סט"ז. וראה ספר הכשרות פ"י סט"ו.

[5] ראה שו"ת כת"ס יו"ד סנ"ד. שו"ת אג"מ או"ח ח"א סקכ"ד. ספר הכשרות פ"א סכ"ד.