מבצע נרות שבת קודש

מצוות הדלקת נרות שבת לנשים וילדות

מצות הדלקת-הנרות מוטלת הן על האנשים והן על הנשים, אלא שהנשים מוזהרות בו יותר[1]. ולמעשה מנהגנו שכל אחת ואחת מדליקה ומברכת על הנרות, גם כאשר ישנן נשים ובנות רבות באותו הבית. וכן ילדה שהגיעה לחינוך תדליק בעצמה נר שבת בהשגחת אמה, ותדליק לפני אמה. ובמקום שמתעקשים שהבנות לא תברכנה על הדלקת הנרות (אף על פי שבאמת אין בכך כל חשש בדבר), לכל הפחות תדלקנה בלי ברכה[2].

 השפעה על נשים ובנות להדליק נרות שבת

יש להשפיע על נשים שעדיין אינן מדליקות נרות שבת ונרות יום-טוב, לספר להן על מצוה זו, ולהסביר להן את גודל הענין – שהקב"ה הטיל עליה את השליחות להאיר את הבית היהודי. כמו-כן יש להשתדל שכל ילדה יהודייה, משהגיעה לחינוך, תדליק בעצמה נרות שבת ויום טוב; וגדול זכותם של העוסקים בזה[3].

החל מיום רביעי בשבוע יש להשתדל ולעורר ביתר שאת אודות מבצע נש"ק. וכן הורה הרבי שבכל פרסום שמציירים בו נרות שבת, כדאי להוסיף בין שני הנרות נר אחד קטן יותר. כאשר מדברים אודות נרות שבת, ובפרט ברדיו, כדאי להוסיף שבאם מאיזה סיבה שתהיה לא הדליקה הנרות לפני שקיעת החמה, הרי זה היפך קדושת וגדולת השבת להדליקן לאחרי זה.[4]

תחלת החינוך להדלקת נרות

תחלת החינוך להדלקת נרות שבת היא כאשר הבת מבחינה בהבדל שבין חדר מואר לחדר חשוך בו יכולים להיכשל בעץ או באבן, שאז מבינה את הערך שבהדלקת נר המוסיף אור בחדר,  ונוסף על כך יכולה היא כבר לדבר ולברך. ואם הדבר מוטל בספק אם כבר הגיעה לחינוך או לא – כדאי שתדליק, שבוע קודם או כמה ימים קודם ויאיר מזלה קודם לכן. יש לציין כי ישנה חשיבות שלכל ילדה יהיה פמוט משלה ולא ידליקו שניים במנורה אחת עם כמה קנים[5].

כדאי ונכון שתתחיל הילדה  להדליק בפעם הראשונה ביום טוב, שאז ברכת "שהחיינו" תהיה גם על התחלת קיום מצות הדלקת נרות; או שיקנו לה שמלה חדשה ותלבש אותה להדלקת הנר בפעם הראשונה. בנוסף לכך שמדליקה בעצמה, עליה להוות דוגמת מאירה ומזהירה לכמה וכמה נערות, ובמיוחד לאלו שלא זכו עדיין להתחנך במצוות, לעורר אותן שיתחילו במצות הדלקת נר שבת ויום-טוב, ומצוה גוררת מצוה, להוסיף ולהרבות בנר מצוות[6].

בין הדברים שמעורר הרבי בקשר עם הדלקת נש"ק ע"י ילדות, היא ההסברה אודות חשיבות העניין. כך למשל מזכיר הרבי שילדה השואלת בתמימות מה יכולה היא, ילדה קטנה, להוסיף על פעולת ועבודת הוריה, צריכים להסביר לה שכל פעולה ופעולה בעניני התורה ומצוותיה פועלת תוספת אור בעולם כולו, וכפסק דין הרמב"ם "צריך כל אדם שיראה עצמו . . וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב . . עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף-זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה"[7].

[1] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"ה וס"י.

[2] ראה תהל"ד שם אות ז. לקו"ש חכ"ט ע' 488. שיחות קודש תשל"ד ח"ב ע' 441-442, ע' 448 וע' 453. שיחות-קודש תשל"ה ח"א ס"ע 34 ואילך. לקו"ש חכ"א ע' 382. אג"ק ח"ל עמ' כח.

[3] לקו"ש חט"ו ע' 173. ועוד. שיחות-קודש תשל"ו ח"ב ע' 725. וראה סה"ש תשמ"ז ח"א ע' 92.

[4] ראה שיחות-קודש תשל"ה ח"א ע' 143. אג"ק חל"א ע' רמח וע' שלז.

[5] ראה שו"ע אדה"ז סרס"ג ס"י. לקו"ש חי"ז ע' 146; חכ"ד ע' 299. וראה התוועדויות תשד"מ ח"א ע' 162; תשמ"ו ח"ב ע' 608. תשמ"ט ח"ד ע' 378.

[6] שיחות-קודש תשל"ה ח"א ע' 43. סה"ש תש"נ ח"ב ע' 481 הע' 38. אג"ק ח"ל ע' כח וע' סב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 1112.

[7] רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד. התוועדויות תשד"מ ח"ב ע' 871-872.