מדיני ברכת היין

ברכת היין, ויין שהשתנה טעמו

כל הפירות שסחטן, אין ברכת מימיהם בורא פרי העץ אלא שהכל. אבל היין מפני חשיבותו, קבעו לו ברכה לעצמו והיא בורא פרי הגפן. וכאשר שתה מן היין כשיעור רביעית (שהוא 86 מ"ל), מברך לאחריו ברכה מעין שלוש (ולכתחילה לא ישתה משיעור 'כזית' ועד שיעור של 'רביעית', מכיוון שיש דעות שמברכים מעין שלוש על היין גם בשיעור של כזית)[1].

יין שנשתנה טעמו לטעם חומץ – מברך עליו שהכל נהיה בדברו, גם אם נשאר בו ריח היין, כיון שהשתנה טעמו לרעה. וכן אם עירב בו משקה אחר עד שאיבד את טעם היין, מברך עליו שהכל נהיה בדברו. אבל אם נשאר בו טעם היין – גם אם הוא מריח כריח החומץ או שעירב בו משקה אחר ונשאר בו טעם היין, מברך עליו בורא פרי הגפן (וביין הנמכר בדרך כלל מעורב בו כבר הרבה מים, ואין להוסיף)[2].

משקאות הנפטרים בברכת היין

המעוניין לשתות יין ומשקים שונים, יברך ברכה ראשונה על היין בורא פרי הגפן וכל שאר המשקאות נפטרים בברכה זו, ולא יברך על שאר המשקאות. ובתנאי שהמשקאות היו לפניו בעת הברכה, או שהיה בדעתו אף עליהם בשעת הברכה; וכן השומע קידוש מאחר וטעם מהיין, אינו מברך על שאר משקים ששותה. אבל אם לא טעם מהיין, צריך לברך[3].

השותה יין ושאר משקים, אם שתה שיעור של רביעית מהיין, יברך ברכת מעין שלוש על היין ויפטור בזה גם את שאר המשקאות. ואם לא שתה רביעית מהיין, אך שתה רביעית מהמשקה הנוסף, יברך בורא נפשות למרות שלא בירך ברכה ראשונה על המשקה (מפני שהוא נכלל בברכת בורא פרי הגפן). ואם גם מיתר המשקאות לא שתה רביעית – יש אומרים שהמשקאות מצטרפים זה לזה לשיעור רביעית, ויברך ברכה אחרונה ברכת 'בורא נפשות'[4].

ברכה על שתיית יין בעת הסעודה או לפניה

יין ששתה לפני הסעודה, אין צורך לברך אחריו ברכה אחרונה גם אם שתה שיעור של רביעית, מפני ששתיית היין באה לפתוח את התיאבון לסעודה, ולכן הוא טפל לסעודה ויוצא בברכת המזון שמברך בסוף סעודתו; אבל השותה יין סתם ללא קשר לסעודה, ולאחר מכן החליט לסעוד את סעודתו, עליו לברך ברכה אחרונה לפני הסעודה. ואם נזכר באמצע סעודתו, יברך ברכה אחרונה כשנזכר, אבל אם נזכר לאחר שבירך כבר ברכת המזון לא יברך ברכה אחרונה[5].

המעוניין לשתות יין בתוך הסעודה, עליו לברך בורא פרי הגפן לפני השתיה, מפני שהוא משקה חשוב. אך ברכה אחרונה אין לברך עליו כיון שהוא נפטר בברכת המזון. אבל מי שבירך כבר ושתה יין לפני הסעודה, גם אם בשעת ברכת היין עדיין לא התיישב  לסעודה, ואחר כך התיישב לסעודה – לא יברך על היין בסעודה כל עוד הוא באותו החדר ולא יצא מהחדר בינתיים לסעוד בחדר אחר (אא"כ כיוון על כך בפירוש, שאז גם אם יצא לחדר אחר אינו צריך לחזור ולברך)[6].

[1] שו"ע אדה"ז או"ח סר"ב ס"י וראה שם לעניין הברכה על שמן זית. סדברה"נ פ"א ס"ב וס"ז. פ"ז סי"א ופ"ח ס"א.

[2] סדר ברכת הנהנין פ"ז ס"ד-ו. שו"ת צ"צ או"ח סכ"ז אות א'. פסק"ת סר"ד אות ח.

[3] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סקע"ד ס"ד. סדברה"נ פ"א סכ"א. משנ"ב סקע"ד סק"ג.

[4] ראה סדר ברכת הנהנין פ"א סכ"א ופ"ח ס"ז. משנ"ב בשעה"צ סר"ח אות ע וסר"י אות ד. שו"ת אג"מ ח"א סע"ד.

[5] ראה סדר ברכת הנהנין פ"א סי"ז ופ"ד סי"א-ב.

[6] ראה סדר ברכת הנהנין פ"ד ס"ח-ט.