מדיני הפת בשבת

על איזו חלה בוצעים לסעודת השבת?

אמרו חכמים שעיקר סעודת השבת היא בפת, משום שנאמר אודות המן שירד לישראל במדבר: "הוא הלחם"[1], וכן  מפני שהלחם הוא עיקר סעודת האדם. וכן נפסק להלכה שלכתחילה, יש לאכול בסעודות השבת פת בשיעור של 'מעט יותר מכביצה' (כ-54 גרם), לפי שעד שיעור זה נקרא אכילת עראי. ואם אינו יכול יוצא ידי-חובתו בכזית (כ-27 גרם). עוד למדו חכמים מכך שנאמר על המן: "ביום השישי לקטו לחם משנה" – שיש לבצוע על שתי ככרות בסעודות השבת.

אודות אחיזת הפת בברכה, מובא בגמרא שהיו שנהגו לברך על שתי הכיכרות אך לבצוע רק אחת משום שנאמר "לקטו לחם-משנה" רק על ה"לקיטה" – האחיזה. ולכן למעשה, אין-צורך לבצוע משניהם, אלא לבצוע פרוסה גדולה שתספיק לכל הסעודה שבכך מראה את חביבותו לאכילת סעודת-השבת, (ויש  שכתבו שראוי לבצוע את שתי הכיכרות או על כל פנים להשאיר את שתיהן על השולחן). קודם הברכה נהוג לרשום עם הסכין על החלה, תוך הקפדה שלא לחתוך כדי שהחלות יהיו שלימות בברכה[2].

אודות העדפת בציעת הכיכרות ישנם חילוקי דעות. שכן, מצד הכלל "אין מעבירין על המצוות", על האדם להעדיף לקיים את המצווה שבאה לפניו תחילה, משום כך ישנה עדיפות לבצוע על החלה העליונה. וכך נוהגים למעשה בסעודת ליל יו"ט וכן בסעודת-שבת בבוקר. אולם לגבי סעודת ליל-שבת, נהוג על-פי הקבלה לבצוע מן החלה התחתונה, ובכדי שלא 'להעביר על המצווה', כתבו הפוסקים שהבוצע יקרב אליו יותר את החלה התחתונה. למעשה אנו נוהגים בכל סעודות שבת ויו"ט להניח את החלות צמודות זו לזו בצדם החלק, ותמיד לבצוע מן החלה הימנית, אלא שבשבת ביום החלה הימנית תהיה קצת מעל החלה השנייה[3].

 כשישנם שני חצאי פת האם ניתן לחברם בכדי שתהייה פת שלימה?

עבור ה"לחם משנה" מקפידים שיהיו החלות שלימות ולכן יש להשתדל שלא להסיר את המדבקה שעל החלות קודם בציעה; כשאין חלות שלימות ל"לחם-משנה", אלא ישנם שני חצאי לחם, ניתן לחברם יחד בעץ או באיזה דבר שאינו מוקצה, באופן שלא יהא חיבורם נראה, ודינו כשלם לעניין "לחם-משנה". אבל אם יש לו לחם שלם – אין לסמוך על זה[4]. ואם לא היה חתוך ומופרד לגמרי, אלא שהיה חתוך רק מעט – נחשב כשלם ל"לחם-משנה". שכל עוד אוחז בפרוסה ושאר הככר עולה עמו, הרי הוא כשלם; כמו כן כשאין לו פת נוספת ללחם משנה ניתן לצרף גם פת הבאה בכסנין[5].

[1] שמות טז, טו; שבת קיז, ב.

[2] שמות טז, כב; שבת קיז, ב; שו"ע אדה"ז או"ח סי' קסז ס"ג; סי' עדר ס"ב-ג וסרצ"א ס"ז-ח; וראה קצוה"ש ספ"ב בבדה"ש סק"ח; היום יום טו אד"ר; ס' המנהגים – חב"ד ע' 28; וראה לקו"ש חל"ו ע' 79 הע' 21.

[3] יומא לג, א; שו"ע אדמוה"ז או"ח סעד"ר ס"ב; לקו"ת עקב יז, ב; אג"ק כ"ק אד"ש חי"ח ע' שסא.

[4] ונשאלתי אודות אירוע בו היכנו מראש לחמניות ממולאות, האם ניתן בדיעבד לברך עליהם ל"לחם משנה", ונראה שאם המילוי מדביק היטב את שני חלקי הלחמניה (כשאין לחמים אחרים) יש לפחות לעשות "לחם משנה" על לחמניות אלו.

[5] שו"ע אדה"ז סי' קס"ז ס"ג וסי' קסח ס"ג; בדה"ש ספ"ב סק"ה; שש"כ פנ"ה ס"ח.