מדיני שבעת ימי המשתה

ליווי מפני הכבוד ושמירה

נאמר בגמרא שישנם הצרכים שמירה מיוחדת מפני המזיקים, ביניהם נמנים חתן וכלה. בטעם הדבר ביארו הראשונים שהוא משום שהמזיקים מתקנאים בהם, ולכן יש לשומרם מפניהם. ובפרקי דרבי אליעזר מובא טעם נוסף לכך שחתן צריך שמירה, משום שהוא "דומה למלך . . מלך אינו יוצא יחידי לשוק, כך חתן". וכתבו הפוסקים שמה שאמרו שאין חתן יוצא יחידי לשוק, אין הכוונה דווקא לשוק אלא שבכל מקום בו מצויים רבים, יש להקפיד שלא יראו את החתן בודד לבדו, ואף ביום צריך לשמירה^[1].

עם זאת, על אף שהשמירה לחתן וכלה הוזכרה בפוסקים בעיקר לאחר החתונה, ומטרתה לנהוג בגינוני כבוד כלפי החתן והכלה; עם זאת, מספר הרבי ששמע מכ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ שיש להקפיד, שלא ישהו לבד גם כמה ימים לפני החתונה, משום שמירה. ומקובל בפי חסידים שהוראה זו אמר כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ לרבי שבוע לפני חתונתו, ומשמע שהחל משבוע לפני החתונה יש להקפיד על כך^[2].

איסור מלאכה

חייבו חכמים את החתן בשבעת ימי המשתה לאחר החתונה לשמוח עם אשתו, ולא יעשה מלאכה או משא ומתן, וכתבו הפוסקים שאף אם הכלה מוחלת על כך, אסור לו לעשות מלאכה בשבעת ימי השמחה, וכן הכלה לא תעשה מלאכה בימים אלו; אמנם באם החתן אינו עובד בעצמו מותר שהעסק יעבוד ע"י שותפו, כפי שמלך מלאכתו נעשית ע"י אחרים^[3]. ומלאכות המותרות ביום טוב מותרות לחתן ולכלה, דהיינו מלאכות שיש בהם צורך אוכל נפש, ובעת הצורך מותרים לכבס ולגהץ בגדיהם הנצרכים לימים אלו אם אינם יכולים להיעזר באחרים, ויש לחתן ולכלה להימנע מכל מלאכה המונעת אותם מהשמחה (ויש אומרים שאסור אפילו מלאכה קלה)^[4].

סעודות ה"שבע ברכות"

אמרו חכמים: "מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה . . והוא שבאו פנים חדשות". וביארו הראשונים שכיוון שבביאתם של ה'פנים-חדשות' מרבים בשמחה לכבודם, יש לברך את הברכות בכל פעם שבאים 'פנים-חדשות'. ובשבת אין צורך ב'פנים חדשות' כאמור "מזמור שיר ליום השבת" ודרשו חז"ל: "אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן", ואף בסעודת היום אין צורך ב'פנים חדשות', שכבוד יום השבת גדול מכבוד הלילה. ונחלקו הפוסקים לגבי אמירת שבע ברכות בסעודה שלישית והמנהג הוא ע"פ הסוד שאין צורך בפנים חדשות^[5].

את ברכות 'שבע ברכות' מברכים רק בעשרה וניתן להחשיב את החתן מן המניין, ובאם התחילו לברך בעשרה ויצאו מקצתם באמצע הברכות אך נשארו לפחות ששה אנשים יכולים לסיים הברכות. ולכתחילה על כל המשתתפים בסעודת שבע ברכות להישאר עד לאחר אמירת הברכות, אולם מי שיודע שיצטרך לעזוב לפני ה'שבע ברכות', הרי זה כאילו התנה  מראש שאינו מתכוון להצטרף לקביעות עם המסובים, ובכך לא מתחייב בזימון ובברכת שבע ברכות^[6].

^[1] ברכות נד, ב ורש"י שם. פרדר"א פט"ז. רמ"א אה"ע סס"ד ס"א. ספר המנהגים – חב"ד ע' 76. הנשואין כהלכתם פט"ו סכ"ט. שערי נישואין ע' רנח.

^[2] רמ"א אה"ע סס"ד ס"א. לקו"ש ח"א ע' 52. שערי נישואין ע' רנז. אלא  שאולי (ההוראה של שבוע שמירה) אינה הוראה לרבים, וראה מ"ש בזה בהתקשרות גיליון מס' 757.

^[3] ושונה כמובן מאדם אבל שאינו רשאי לסחור ע"י שותפו בפרהסיא כמובא בפוסקים.

^[4] טוש"ע ונ"כ אה"ע סס"ד ס"א ובפת"ש שם. וראה נטע"ג נישואין ח"ב פנ"ז.

^[5] כתובות ז, ב ותוד"ה 'והוא' שם; טוש"ע ונ"כ אה"ע סס"ב ס"ז; רמ”א שם ס"ז ובב”ש שם סק”ט.

^[6] טוש"ע ונ"כ אה"ע סס"ב ס"ד. וראה אג"ק חי"ד ע' רטו. אג"מ או"ח ח"א סנ"ו. נטע"ג נישואין פצ"ח ופק"א ס"א וס"ד.