ממה עשוי נר שבת

נהוג בפועל בחב"ד להדליק בנרות חלב, פרפין וכדומה, אך מובא בשם הרבי שהנוהגת כבר להדליק בשמן זית תמשיך במנהגה. המקור והסיבה למנהג זה:

אומרת הגמרא שישנה עדיפות להדליק בשמן זית מכיוון שאורו צלול וזך יותר משאר השמנים והנרות. התוספות מפרט ששמן זית דולק טוב יותר מכיוון שהוא נספג הכי טוב בפתילה. להלכה נפסק שישנה עדיפות לשמן זית על פני שאר השמנים. ישנם אף סגולות להדלקה בשמן זית: "לזכות לבנים מאירים בתורה שנוחים בהלכה כשמן זית" וכן אריכות ימים.

ברם שיטת חב"ד בנושא זה צריכה בירור: האדמו"ר הזקן פוסק כרבי יוסף קארו בשולחן ערוך שעדיף להדליק נר שבת בשמן זית, וקורא לזה מצווה מן המובחר וכן מציין גם הרבי, ברם מנגד כותב הרבי לאדם ששאל עם איזה נרות עדיף להדליק: "בבית כ"ק מו"ח אדמו"ר לא ראיתי אף פעם אחת שידליקו בשמן (זית וכיוצא בזה) בנרות שבת קודש ויום טוב, כי אם בנרות חלב", הרבי גם מציין שלא שמע אף פעם מדוע נהגו כך. מכיוון שכך נהגו בבית הרבי הריי"צ והרבי המהר"ש, כך נוהגים אף אנחנו.

אם כן בחב"ד מדליקים בנרות חלב, פרפין וכדומה. בטעם מנהג זה, אשר מקורו בחוץ לארץ, מצינו שלושה הסברים:

1. דעת החפץ חיים: לנרות של זמנינו ישנה מעלה על השמן וכן חיסרון מהשמן. מעלה של השעווה על השמן: דולק יותר טוב ויותר יפה וכן האדם לא יבוא להטות את הנר על מנת ליהנות מאורו. חיסרון של השעווה מן השמן – השמן יותר מהודר ואורו יותר צלול.
2. דעת הרמ"א: העיקר זה היופי של הנר, על כן אפשרי להדליק אף בשעווה שהיום אורה יפה בדיוק כמו השמן.
3. דעת כמה מהפוסקים האחרונים: הנרות של היום משובחים אף מן השמן, טעם לכך הוא מכיוון שנר השבת מדליקים בכדי ליהנות מאורו ונרות שלנו מחזיקים מעמד, מאירים ודולקים יפה יותר מכל השמנים.

מעניין לציין: מנהג ההדלקה בנרות חלב, היה נפוץ מאוד לפני מלחמת העולם הראשונה. ישנם עדויות אשר ברוסיה, גרמניה, הונגריה, ליטא וכן בחצרות חסידיות שונות, היה נהוג להדליק בנרות ולא בשמן.