מנהגי הוצאת ספר תורה

הוצאת ספר התורה

בשעה שארון הקודש פתוח לצורך הוצאת ספר תורה, נוהגים לעמוד, ואומרים "ויהי בנסוע" ו"בריך שמיה", ולאחר מכן מוציאים את הספר תורה מארון הקודש. בר"ה וביוה"כ, אחרי "ויהי בנסוע" אומרים י"ג מידות ג"פ, רבש"ע, ו'בריך שמיה'. ביו"ט אומרים י"ג מידות הרחמים פעם אחת, 'רבונו של עולם', 'בריך שמיה'. וכאשר חל יו"ט בשבת אין אומרים י"ג מדות. מי שלא הספיק לומר "בריך שמיה" לפני שסגרו את ארון הקודש, יכול לאומרו כל עוד לא פתחו את ספר התורה כדי לקרוא בו. הפותח את ארון הקודש, מוציא את הס"ת[1], ומוסרו לש"ץ. כאשר מוציאים יותר מס"ת אחד, יטול הש"ץ את הס"ת הראשון, ואת הס"ת השני ייטול המוציא. האוחז ספר תורה, יאחזנו ביד ימין[2].

אם אירע והוציאו ס"ת שאינו גלול במקום הראוי לקריאה של אותו היום, אף על פי שיש בארון הקדוש ס"ת אחר הגלול במקום – ואפילו הוא מהודר יותר – אף על פי כן לא יחזירו את הס"ת לארון הקודש, אלא יגללו אותו ויקראו בו, ואף שמפני טורח ציבור אין גוללים את ספר התורה בפני הקהל, עם זאת מפאת כבוד ספר-התורה, יש לציבור למחול על טרחתו[3].

לאחר הוצאת ספר התורה בחול ובחול המועד, ובמנחה של שבת, הש"ץ אומר את הפסוק "גדלו  לה' אתי", והקהל עונים "לך ה' הגדולה . ."; ובשחרית של שבת וביום טוב, הש"ץ אומר את הפסוק "שמע ישראל" והקהל חוזר ואומר זאת אחריו, הש"ץ אומר "אחד אלקינו" והקהל חוזר ואומר זאת אחריו, ולאחר מכן אומר הש"ץ את הפסוק "גדלו לה' אתי", והקהל עונים "לך ה' הגדולה . . ". וצריך להגביה מעט את הס"ת בעת אמירת "שמע", וכן באמירת "אחד אלקינו" ובאמירת "גדלו". באמירת "אחד אלקינו" – בימים הנוראים מוסיפים את המלה "ונורא"[4].

הולכת ספר התורה

לאחר אמירת הפסוקים מוליך הש"ץ את הס"ת אל שולחן הקריאה, דרך צד ימין שלו. ויאחז הס"ת כך שפני הס"ת יהיו כלפי הקהל. בשעה שמוליכים את הס"ת אל שולחן הקריאה – חייבים כל הקהל לעמוד, ואפילו השומע את קולו של הנושא ספר תורה, אף על פי שאינו רואה אותו, חייב לעמוד, ואסור להפנות את הגב אל ספר התורה . אין להסיר את ה"כתר" מהספר תורה, לפני שמעלים את הס"ת על הבימה שעליה ניצב שולחן הקריאה[5].

בעת הולכת ספר התורה נוהגים להביט לעבר הס"ת לאורך כל הדרך אל שולחן הקריאה, וכן  לנשקו. עם זאת לא יוליך הש"ץ את הספר תורה למקומות שונים בבית הכנסת ויאריך את דרכו כדי שינשקו הקהל את הס"ת – אלא ילך כדרכו לכיוון שולחן הקריאה, וכל אחד ישתדל להתקרב לשם על מנת לנשק את הס"ת. ובמיוחד מחנכים את הילדים לנשק את הס"ת. הרב המגיד אמר: הלואי היו נושקים הס"ת באותה האהבה, שהיה הבעש"ט מנשק את הילדים בהולכתם אל ה"חדר". וכן אמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב שאדם שיהיו לו במשך שבעים שנה בני חיי ומזוני רוויחי עם ארמונות והיכלות, אין לדבר זה כל ערך לגבי הזכות שיש לו בנשיקה אחת בספר תורה[6].

[1] בעניין ספר התורה אותו מוציאים, יש לוודא לפני התחלת התפלה שספר התורה (או ספרי התורה) שמוציאים, גלול(ים) במקום הראוי לקריאה של אותו היום, כיוון שאין גוללים ס"ת בציבור, מפני כבוד הציבור. מותר להוציא ספר תורה שמונח עליו כתר ובו פעמונים וכדומה המשמיעים קול גם בשבת ויום טוב – כיון שהמוציא  אינו מתכוון כלל להשמיע קול, ואף אם היה מתכוון לכך אין איסור, כיון שהוא צורך מצוה שישמעו העם ויקומו בשעה שמוציאים הספר תורה. בקריאות התורה בשנה הראשונה אחרי הכנסת ספר תורה חדש לבית הכנסת – נוהגים להוציא את ספר התורה החדש ולקרוא בו (וראה שו"ע או"ח סקמ"ד ס"ג. שו"ע אדה"ז או"ח סשל"ח ס"א. מ"ב סקמ"ד סקי"ג. וראה נטעי גבריאל הכנסת ס"ת פכ"ו ס"ג והע' ד שם).

[2] רמ"א סקל"ד ס"ב. ט"ז יו"ד סרמ"ב סקי"ג. משנ"ב סקל"ד סקי"ג ושעה"צ סקמ"ו סקי"ח. קצוה"ש סכ"ה ס"א. וראה לקו"ד ח"ב רכו, ב.

[3] כה"ח או"ח סקמ"ד סקי"ג. שו"ת הר צבי ח"א סס"ג.

[4] שו"ע או"ח סקל"ד ס"ב. מ"א שם סק"ד. סדור אדה"ז בחול ובשבת. הליכות ש"ק ע' עז.

[5] שו"ע יו"ד סרפ"ב ס"א-ב. קצוה"ש סכ"ה ס"א. שיחת יום שמח"ת תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג ח"א ע' 308). פסק"ת סקל"ד אות יא. ילקוט מנהגי חב"ד קרה"ת ע' 1329.

[6] ראה שו"ע סוף סימן קמט. כה"ח שם סק"י. קצוה"ש סכ"ה ס"א. וראה לקוטי דיבורים ח"ב ע' רכח. היום יום ט"ז תמוז. שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' מ אות א. התוועדויות תשמ"ט ח"א ע' 203. וראה שיחת ש"פ ויקרא תנש"א בתחלתה. שיעורים בספר התניא סוף פי"ד. פסק"ת סקמ"ט ס"א. ילקוט מנהגי חב"ד קרה"ת עמ' 1333.