החל מראש חודש ניסן בו עמד המשכן ועד ליום י"ב בו, הקריבו נשיאי שנים עשר השבטים קרבנות – נשיא ליום, ומשום כך קבעו את שנים עשר הימים הראשונים של חודש ניסן כעין ימי חג. ערב פסח נחשב אף הוא כיום חג כיון שכל ישראל הקריבו בו את קרבן הפסח. ומיד אחריו באים ימי החג. כך שרוב ימי חודש ניסן הם כעין "יום טוב", בעקבות כך נקבע שבכל חודש ניסן לא מתענים וכן לא אומרים תחנון בתפילה, ולמעשה נוהגים שלא אומרים גם את ההוספות הנאמרות בימים שאומרים תחנון. וכן בכל השבתות אין אומרים "אב הרחמים" ו"צדקתך"[1].

כמו כן, בימי חודש ניסן נמנעים מלבקר בבית העלמין (חוץ מקברי צדיקים), ולכן אם חל יארצייט באחד מימי ניסן, מקדימים ועולים לקבר בערב ראש חודש ניסן[2].

מנהג אמירת פרשת הנשיאים

החל מראש חודש ניסן עד י"ב ניסן, נוהגים לקרוא בכל יום פרשת הנשיא שהקריב בכל יום. ביום ראשון מתחילים מ"ויהי ביום כלות משה", עד סיום קרבנו של 'נחשון בן עמינדב'. ביום י"ג ניסן אומרים מ"זאת חנוכת המזבח" עד "כן עשה את המנורה" שהוא כנגד שבט לוי. אחר אמירת הנשיא אומרים את ה"יהי רצון" הנדפס בסידורים, וגם כהנים ולויים אומרים אותו. וביום י"ג ניסן אין אומרים את ה'יהי רצון'[3].

ברכת האילנות

היוצא בחודש ניסן (דוקא) ורואה אילני מאכל שמוציאים פרח, מברך: "בא"י אמ"ה שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". ואינו מברך אלא בפעם הראשונה שרואה בחודש ניסן. ואחרי שבירך בראיה ראשונה, אינו מברך שוב. המסתכל בעץ וראה הפרחים ולא בירך לדעת רוב הפוסקים הפסיד את הברכה. אמנם, מי שחולף על פני עץ ויודע שיש בו פרחים, אך לא הסתכל והתבונן בפרחים המלבלבים ולא בירך – יכול לברך בשעה שמסתכל על העץ ורואה את הלבלוב[4].

אין מברכים על אילן סרק, אלא על אילן המוציא פירות. מברכים על האילן, במצב שהאילן מוציא פרח, אף אם עדיין לא גדלו פירות. באם כבר נפל הפרח וגדלו הפירות, יש אומרים שטוב לברך בלא שם ומלכות. מעיקר הדין, ניתן לברך על ראיית אילן אחד בלבד. אך אם יוצא למקום בו מצויים אילנות עדיף שילך למקום שידוע לו שיוכל לברך על ראיית שני אילנות. יש אומרים שאין לברך על עצי איסור (שהורכבו), ועל כן אם יוצא למקום בו מצויים אילנות עדיף שילך למקום בו גדלים אילנות שלא נעשה בהם איסור[5].

[1] שו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט ס"ח-ט ור"ס תסח. סידור אדה"ז.

[2] גשר החיים פכ"ט, ה. נטעי גבריאל אבלות ח"ב פפ"ג ס"ח-ט.

[3] היום יום א' ניסן. ראה לקו"ש חל"ב עמ' 19 ואילך והערה 21; אג"ק ח"ו ע' ס"ה.

[4] קצות-השולחן סימן סו סקי"ח. אג"ק חכ"ג עמ' שס"ה.

[5] לוח ברכות הנהנין פי"ב סכ"ג. לקו"ש חכ"ג עמ' 116. שו"ת מנחת יצחק ח"ג סכ"ה. יביע אומר ח"ה ס"כ. וראה שו"ת שאילת יעקב ח"ב ס"ח. שו"ת בצל החכמה ח"ו סל"ו.