מנהגי שבת מברכים

אמירת תהלים

מתקנת כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ שבשבת מברכים לפני תפלת שחרית אומרים את כל התהלים בהשכמה, ובציבור דוקא. יחד עם זאת, אמירת התהלים קודם התפלה אינה דוחה תפילה בציבור. ומי שאינו יכול לגמור את אמירת ספר התהלים לפני התפילה, ישלים אמירתו במהלך היום. בשבת מברכים קודם אמירת התהלים יש הנוהגים  לומר פסוקי 'לכו נרננה' וכן לאחר סיום התהלים פסוקי 'מי יתן'. את תקנת אמירת התהלים בשבת מברכים יש לשמור והיא נוגעת לו, לבניו ולבני בניו[1].

אם יש בבית הכנסת חיוב, תוך אחד עשר חודש לפטירת אביו או אמו, או ביום היאָרצייט (יום השנה) לפטירת אביו או אמו. יאמר קדיש לאחר כל אחד מחמשת ספרי התהלים. לפני אמירת הקדיש יאמר את ה'יהי רצון'. אך אם אין חיוב בבית הכנסת, יאמרו קדיש אחד בסיום אמירת כל ספר התהלים. ויש הנוהגים (כשאינם 'חיוב' לומר קדיש) שלא לומר את ה'יהי רצון' בין ספר לספר, כי אם בסוף אמירת כל התהלים (ואז יש לאומרו בלשון רבים, היינו שה'יהי רצון' ילך על כל הספרים שקרא), וכן הוא מנהג הרבי. אחרי אמירת התהלים יש ללמוד מאמר חסידות באופן המובן לכולם[2].

ברכת החודש

שבת שלפני ראש חודש נקראת "שבת מברכים", ובה מברכים את החודש (מלבד בשבת שלפני ראש השנה, שאז אין מברכים את החודש). בטעם מנהג ברכת החודש כתבו הפוסקים שזכר למצוות קידוש החודש, נוהגים בשבת שלפני ראש חודש להכריז את היום בו יחול ראש חודש ולברכו, ולכן נהגו להזכיר את זמן המולד, טעם נוסף למנהג זה הוא בכדי לפרסם את מועד ר"ח שיזהרו בהלכותיו. בעת אמירת ברכת החודש הקהל עומדים, והש"ץ אוחז ספר תורה בידו. כאשר ראש חודש חל בשבת קודש וביום ראשון, אומרים "ביום השבת קודש ולמחרתו ביום הראשון"[3].

בשבת מברכים אין אומרים "אב הרחמים", מלבד בשבת מברכים חודש סיון  – שאז אומרים "אב הרחמים". וכן בשבת שלפני ראש השנה (שאין אומרים נוסח ברכת החודש) אומרים "אב הרחמים"[4].

התוועדות בשבת מברכים

שבת מברכים הוא 'יום התוועדות' – נוהגים לערוך במהלך השבת התוועדות במסיבת אחים כנהוג בין החסידים, לעורר ולהתעורר לחזק מנהגי החסידות ודרכי החסידים. ההתוועדות צריכה להשפיע על לימוד התורה וקיום המצוות שלאחרי זה, ומכל שכן על עבודת האדם לקונו[5].

ההתוועדות צריכה להתקיים בבית הכנסת. מועד ההתוועדות – בשבת או במוצאי שבת – כפי הזמן שיקבעו מתאים לתנאי המקום, מקום דירתם להצלחה בגשמיות וברוחניות. יש לסדר את ההתוועדות כך שיספיקו לסעוד סעודת שבת כל אחד בביתו, באופן שתבוא ההשפעה מההתוועדות לבית עוד ביום השבת. כדאי שגם הנשים תערוכנה התוועדות ב'שבת מברכים' או במוצאי שבת[6].

[1] תהלים אהל יוסף יצחק עמ' 193. אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ ח"ג ע' קעח. היום יום כ"ו כסלו, כ"ה שבט. שיחת ש"פ בראשית תשכ"א (תורת מנחם חכ"ט ע' 115). קובץ רז"ש ע' 30. היכל מנחם ח"ג ע' רסו (ושם  – שישלים אחרי תפלת מנחה). מעשה מלך ע' 148.

[2] אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפט. ספר המנהגים חב"ד ע' 30. אג"ק כ"ק אד"ש ח"ה ע' קפא; ח"י ע' דש. הלכות ומנהגי חב"ד עמ' 305 הערה 3. מעשה מלך ע' 149.

[3] או"ז ח"ב סתנ"ב. ד"מ ולבוש ריש סי' תקפא. שערי אפרים שער י סל"ד-ו. קצוה"ש ספ"ג בבדה"ש סק"י. כף החיים (פאלאג'י) סל"ג סט"ו. שער הכולל כו, ז. סה"ש תנש"א ח"ב ע' 750.

[4] מט"א סתקפ"א סמ"ז. שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ד סי"ד. סידור אדה"ז. שיחת ש"פ נצו"י תש"נ (התוועדויות תש"נ ח"ד ע' 299). וראה בירורי מנהגים – שבת (להרש"י שיחי' פרידמאן) ע' 119.

[5] אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפט. לוח היום יום בשבתות מברכים. שיחת ש"פ משפטים תשמ"א (שיחות קודש תשמ"א ח"ב ע' 336).

[6] ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפט. היום יום כ"ו כסלו, ל' ניסן. ספר המנהגים ע' 30. שיחת ש"פ וארא תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 729). לקו"ש חט"ז ע' 523.