מצוות ארבע כוסות בליל הסדר

כיצד ינהג מי שאינו יכול לשתות יין או מיץ ענבים?

תקנו חכמים לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר, כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמרו ביציאת מצרים, וכן כנגד ארבע הכוסות של נחמה שעתיד הקב"ה להשקות את ישראל^[1]. את כל ארבע הכוסות שותים תוך אמירת שירה. כשעל הכוס הראשונה אומרים את נוסח הקידוש, השנייה על ההגדה, השלישית על ברכת המזון, והרביעית על ההלל^[2]. למצוות ארבע כוסות קבעו חכמים על כוס המכילה לכל הפחות כמות של "רביעית הלוג"^[3] – שיעור כמות נפח של ביצה ומחצה, כשבשפת המדידה שלנו מקובל ששיעורו הוא – 86 מיליליטר, כפי שהביא למעשה הפוסק הנודע הרב אברהם חיים נאה ע"ה בספרו שיעורי תורה הנפוץ בקרב מנהג אנ"ש^[4]. לכתחילה יש לשתות את הכוס כולה ובבת אחת^[5].

לכתחילה אין ראוי לקיים מצות ארבע כוסות במיץ ענבים, אלא צריך דווקא ביין^[6]. ואם קשה לו לשתות יין לבדו יכול להוסיף שני שליש מיץ ענבים טבעי (ללא תוספת מים), ושליש יין. ואם היה היין חזק מספיק, יימזוג חצי יין וחצי מיץ. והעיקר שיהיה טעם היין ניכר היטב. ואפילו מי שקשה לו ידחוק עצמו לשתות כך^[7]. אבל מי שיודע שיחלה כתוצאה מכך, יכול לשתות מיץ ענבים לבד^[8] ומי שאסור לו לשתות הרבה מיץ ענבים, יקח גביע קטן כשיעור 86 גרם וישתה כל פעם רק רוב כוס בלבד.

חולה סכרת שאסור לו לשתות כלל מיץ ענבים יכול לשתות יין צימוקים^[9], כשהצימוקים הם יותר מששית (17%) מהמים ומיתר המרכיבים של המשקה^[10], ואם אסר עליו הרופא לשתות כל סוג של יין או מיץ ענבים או צימוקים, יכול לסמוך על שיטות הראשונים, שעיקר דין ארבע כוסות נאמר לעורך הסדר, וכל השומעים יוצאים ידי חובתם בשתייתו^[11].

חולה שאינו יכול לשבת כל ליל הסדר, האם יכול לשתות את ארבע הכוסות ברצף?

חולה שקשה לו לשבת על-יד השולחן כל זמן אמירת ההגדה, צריך להקפיד שישתו ארבע הכוסות על הסדר, משום שאם ישתו את ארבעת הכוסות שלא על הסדר לא יצאו ידי חובה. והסדר המוכרח לכל הפחות הוא כך: ישמעו קידוש וישתו כוס ראשון. יאמרו את ההגדה לפחות מ"רבן גמליאל אומר" וכו' עד "גאל ישראל", וישתו כוס שני. יברכו ברכת המזון אחרי הסעודה וישתו כוס שלישי. יאמרו הלל וישתו כוס רביעי. ומי שאסור לו לאכול מצה ואינו מברך ברכת המזון, אם אכל מתבשילי החג הרי זה הפסק בין כוס שני לשלישי, ואם לא אכל כלל מהסעודה, יפסיק בין כוס שני לשלישי באמירת איזה דבר תורה או סיפור מסיפורי יציאת מצרים, ויברך בורא פרי הגפן וישתה כוס שלישי^[12].

^[1] פסחים קח, ב; טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב.

^[2] ראה פסחים קיד, א ואילך; ירושלמי פסחים פ"י ה"א; רמב"ם הל' חו"מ פ"ז ה"י; שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב סכ"ה, סתע"ט ס"א וסת"פ ס"א; וראה לקו"ש חכ"ו ע' 45.

^[3] פסחים קח, ב.

^[4] ראה פסחים קיד, א ואילך; ירושלמי פסחים פ"י ה"א; רמב"ם הל' חו"מ פ"ז ה"י; שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב סכ"ה, סתע"ט ס"א וסת"פ ס"א; וראה לקו"ש חכ"ו ע' 45.

^[5] שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב סי"ט.

^[6] וכמובא בקונטרס 'ר"ח כסלו' שבליל שמע"צ תשל"ח שאחרי האירוע הלבבי הציעו הרופאים לרבי שיקדש על מיץ ענבים, סירב הרבי, באומרו: "קידוש מאכט מען אויף וויין" (=קידוש עושים על יין).

^[7] שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב סכ"א.

^[8] ראה אג"ק כ"ק אד"ש חי"ט ע' ריג.

^[9] ראה נשמת אברהם או"ח ח"ד סתע"ב סק"א.

^[10] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סר"ד ס"ט; שו"ת צ"צ או"ח סכ"ח.

^[11] ראה תוס' פסחים צט, ב ד"ה לא יפחתו; אנציקלופדיה הלכתית רפואית ח"ג עמ' 486 וש"נ.

^[12] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב ס"ח.