משקל חורג במעלית

לוי, בן למשפחת י. מביתר עילית הזמין אליו הביתה שבעה בחורים מהישיבה להתוועדות בליל שישי, בביתו הנמצא בקומה שישית בבניין מגורים משותף.

שבעת הבחורים הגיעו בשעה המיועדת, וחיכו למעלית, אשר לקח לה קצת זמן להגיע, עקב קריאות אחרות של דיירים אחרים בבניין. כשסוף סוף התפנתה המעלית והגיעה לקומת הכניסה, שמו הבחורים לב לכיתוב בצד המעלית ליד הכפתורים בו נאמר ש'ניתן לעלות במעילת זו עד חמישה אנשים או 540 ק"ג לכל היותר'.

נכנסו להם תחילה חמשה בחורים למעלית ורצו לסגור את הדלת, אולם שני הבחורים הנותרים נדחפו ברגע האחרון למעלית וזאת למרות שרגע לפני קראו את שלט הבטיחות שאוסר זאת.

כצפוי, לאחר שני קומות נתקעה המעלית, בין הקומה השנייה לשלישית. טכנאים שהוזעקו למקום חילצו את שבעת הבחורים וחייבו את דיירי הבניין בעלות החילוץ + עלות התיקון + עלות החלפים שהיו צריכים להחליף במסגרת התיקון, סך העומד על 1800 ₪.

כעת תובעים הדיירים את שבעת הבחורים שישלמו להם את הנזק. אלא שכאן החלו הבחורים במסכת תירוצים, למה כל אחד מהם אינו חייב לשלם:

ראשית טענו חמשת הבחורים שנכנסו ראשונים למעלית שהם אינם זקוקים לשלם, שהרי הם נכנסו לפי הוראות הבטיחות, ורק השניים הנותרים הם אלו שנדחפו לשם.

מאידך טענו שני הבחורים שעל כל אחד מהם הייתה מוטלת החובה לצאת במידה ויש יותר מהעומס, ואע"פ שהם אכן קפצו ברגע האחרון לתוך המעלית – מ"מ כל אחד אחר היה יכול לצאת.

כאן כבר הגיעו הבחורים למריבה של ממש האם שני הבחורים הנותרים חסמו את חמשת הבחורים שנכנסו קודם מלצאת.

לפתע קם אחד מהם ואמר: בכלל מי אמר מישהו מאיתנו חייב? אולי רק מי שלחץ על המעלית חייב? ואולי זה בכלל מהבניין, שהרי הבניין היה עמוס קודם לכן, והמעלית לא הייתה פנויה וא"כ למה שאנו נתחייב?

ונשאלת השאלה עם מי הצדק, ומי יהיה חייב: האם רק הלוחץ על הכפתור, או שמא שני הבחורים שפשעו וקפצו אחרונים למעלית, או שהאחריות מוטלת על כולם בשווה?

תשובה בקצרה: מי שלחץ על כפתור המעלית הוא חיבב בנזק שנגרם, אמנם באם לחץ טרם כניסת שני הבחורים הנוספים – עליהם לשאת בנזק המעלית, ובאם התשלום על החילוץ והנזק בנפרד – שבעת הבחורים יישאו בתשלום החילוץ (ויש עוד אופנים בזה – כדלהלן).

תשובה בהרחבה: דין זה מורכב מכמה וכמה מצבים אפשריים, אך בטרם ניגש לנקודות ההלכתיות, נקדים באופן פעולת המעלית:

כשיצרני המעליות כותבים שיש הגבלה של כך וכך נוסעים/ק"ג, כוונתם הינה שמנוע המעלית לא מסוגל להרים או להוריד משא כבד מעבר למשקל המצוין, אך בכל מקרה שהמעלית עומדת בפתח הקומה – כולה היא לסחוב יותר מהמשקל המותר (אלא אם כן מעמיסים עליה באופן חריג וקיצוני ביותר), היות וכבלי הפלדה המחזיקים את המעלית יכולים מצד עצמו לשאת משקל רב יותר, ואין ההגבלה אלא מבחינת המנוע שדוחף את המעלית למעלה ולמטה.

מכך יוצאים מספר דינים במספר מצבים (אותם יש לבדוק במצלמות האבטחה של הבניין (במידה ויש) כדי לדעת מי האחראי לנזק הנגרם למעלית):

1. כל זמן שישהו שבעת הבחורים במעלית ואיש א ילחץ על הכפתור לקומה מסוימת – כבלי פלדה יוכלו להחזיקם ואין כל נזק בזה, למרות האיסור שבכך. מכך יוצא שגורם הנזק הישיר, הוא אותו הבחור שלחץ על הכפתור להעלאת המעלית ובכך העמיס על המנוע עד לתקיעתו, ודינו כאדם המזיק עם חץ ארוך (כמשל: לחיצת הכפתור הפעילה את המנוע וגרמה לו להיתקע מעומס יתר) ועליו לשאת בהוצאות הנזק.
2. אמנם, אם לחץ הבחור על כפתר המעלית בעוד חמישה אנשים בתוכה בלבד, ורק לאחר מכן נדחפו שני הבחורים פנימה – הרי שמנחשבים מזיקים ע"י כוחם, וחייבים בנזק, שהרי בשל משקלם החורג נתקעה המעלית, שכאשר הוזמנה היה בה משקל תואם וסביר.
3. בשני מקרים אלו, אם 1800 ₪ שחויבו דיירי הבניין היו משלמים רק על התיקון, ללא קשר לחילוץ – הרי שאין כל תוספת לתשלום על החילוץ בלבד, וע"כ אין משלם אלא האחראי (בהתאם למקרה, כנ"ל). אמנם, אם היה תשלום נפרד עבור החילוץ (כגון: מכבי אש חילצו, ולאחר מכן באו טכנאים ותיקנו), או באם החילוץ עלה תוספת כסף (שאותה דיירי הבניין לא היו משלמים באם היו מזמינים תיקון בלבד של המעלית) – על כל שבעת הבחורים מוטל לשלם תוספת זו, שהרי נהנו ממנה כולם בשווה, אע"פ שישנו אחראי מסוים לנזק (בהתאם למקרה, כנ"ל), אך הוא לא הזיק אותם ישירות (וגם לא בגרמא, ואכמ"ל) ועל כולם לשאת בתשלום החילוץ שנהנו ממנו בשווה.
4. במידה ונכנסו כולם למעלית ואדם אחר בבניין בקומה אחרת, לחץ לעלות או להוריד את המעלית ומכך נתקעה – פשיטא שהאדם שלא ידע מאומה מהמתרחש באותה שעה במעלית ולא הזמינה אלא לפי תומו – פטור מלשלם, שהרי הוא כמגלגל תקלה ברה"ר כשאינו יודע שהאי קיימת כלל (שטור). אמנם, שבעת הבחורים כולם נחשבים כאן כעושים נזק ע"י כוחם, שהרי שהותם יחד במעלית היא זו שהפכה את המעלית לבלתי שימושית ועליהם לשאת בהוצאות הנזק והחילוץ יחד.
5. במקרה הנ"ל, החיוב על שבעת הבחורים קיים רק באם עמדו כולם כאחד ולא מנעו איש מעם רעהו מלצאת מהמעלית (וע"כ נחשב שהזיקו יחד), אבל אם מיד כשנכנסו שני הבחורים הנוספים נסגרה המעלית והתחילה לעלות ולא היה שהות לצאת ממנה, או שחסמו שני הבחורים את דרכם של החמישה האחרים – רק שני הבחורים יישאו בתשלום הנזק שגרמו לו ישירות (בקפיצתם למעלית באופן שלא ניתן לברוח ממנה או במניעת האחרים מלצאת).