סדר בדיקת פנים חלק א'

בהמשך למבואר בגליונות קודמים אודות בדיקת פנים, למעשה הבדיקה נעשית כפי שכותב השמ"ח "בדיקה זו היינו שיכניס הבודק ידו לפנים בנחת וימשש בכל חלקי הריאה במתון וישוב הדעת להרגיש אם אין בה חסר או חליף או סרכות וכל שאר טריפות התלוים בריאה, ובודק זה צריך שיהיה מומחה לא מיבעיא שצריך להיות בקי בכל דיני בדיקות הריאה אלא גם צריך שיהי' בקי ביד ובהרגש ויודע כל צורת הריאה ומקומה ודרך הנחתה בתוך הבע"ח"
סדר בדיקת הריאה ע"פ גדולי הפוסקים הוא בשלושה חלקים:
1. כתב הבית דוד כי הבדיקה נעשית בעוד הבהמה מוטלת על הארץ. – למעשה בזמננו בודקים לא מיד אחרי השחיטה בעוד הבהמה שוכבת בקרקע, אלא לאחר השחיטה, תולים את הבהמה כשהיא עדיין מפרכסת, ומעלים אותה למעלה, במנוף חשמלי ומעבירים אותה ממקום השחיטה למקום בדיקת הריאה.
כל הפוסקים כתבו שהם בדבר חשש שהרי כל הטעם שכתבו לבדוק בשכיבה הוא מפני: א. משום דבאיזהו מקומות רגילים הקצבים לנענע הבהמה בעת שמושכין אותה ברגליה לתלותה וע"י אותה נענוע מתנתקין מסרכות, ב. משום דכשתולין הבהמה מושכין הבני מעיים והושט.
כאשר במציאות שלנו עצם העברה לא ממקום למקום ע"י המנוף החשמלי אין בזה שום חשש של ניתוק סרכות. ואדרבה כיום כאשר הבדיקה נעשית במקום מיוחד יש פחות לחץ וניתן לבדוק במתינות יותר מאשר במקום השחיטה -כפי שהאריך בכל זה בתשובות והנהגות כרך ג סימן רמד, ובספר מרא דשמעתא אות שס"ט.
אמנם גם כיום לעיתים יש חשש של נענוע פנימי של הוושת שעשוי לגרום לניתוק סרכות וחובה לעמוד על כך שזה לא יקרה, ואין כאן המקום להאריך בזה.