סדר קרבן פסח

המקור הקדום ביותר שאנו מוצאים לסדר קרבן פסח, הינו בספר 'סדר היום' לרבי משה בן מכיר שחי לפני כ-450 שנה (היה בן דורו של האר"י). משם נוסח זה הועתק לסידורי השל"ה, האר"י לנוסחאותיו השונים ובכללם נוסח חב"ד ועוד. ישנם כמה וכמה נוסחאות ב'סדר קרבן פסח', חלקם דומים מאוד. נוסח חב"ד, כפי שתיקן אדמו"ר הזקן, הינו כפי שסידר רבי משה בן מכיר ובשינויים קלים.
למה אנו אומרים זאת:
1. מכיוון שדרשו חז"ל על הפסוקים: "זאת תורת החטאת" "וזאת תורת האשם" שכל העוסק בתורת הקרבנות זה נחשב כאילו הקריב אותן, לכן אנו אומרים סדר קרבן פסח בזמן ההקרבה שלו בזמן שבית המקדש היה קיים כך יחשב כאילו אנו מקריבים אותו. אגב, זוהי הסיבה שבדורות מסוימים היו נוהגים בני ירושלים לומר 'סדר קרבן פסח' ליד הכותל המערבי.
2. לעורר אותנו לבקש מה' על הגאולה, ובלשון הסידור: "וידאג על חורבן הבית ויתחנן לפני ה' בורא עולם שיבנה אותו במהרה בימינו אמן". הסיבה לבקשה זו הינה:
1. בקרבן זה צריך הקרבה בפועל (דבר הבא לידי ביטוי בכך שאם קרבן הפסח נפסל יש להקריב אחר). אם כן יוצא שהתפילה אינה ממש כנגד הקרבן. הידיעה על כך גורמת לתשוקה אדירה לגאולה.
2. קרבן הפסח נתקן כחלק מגאולת מצרים, כמו שכתוב: "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל". אם כן, חוסר הגאולה גורם לאדם הן רצון להתרומם ולפעול לגאולה והן למצב של תחינה ובקשה לגאולה.
זמן האמירה:
מכיוון שאמירת 'סדר קרבן פסח' הינה כנגד קרבן הפסח, זמן אמירתו הינו בזמן הקרבת הקרבן בזמן שבית המקדש היה קיים. כשם שבבית המקדש קרבן הפסח היה מוקרב לאחר תמיד של בין הערביים, אותו היו מקדימים להקריב ואף סמוך לחצות היום, אף אנו אומרים את 'סדר קרבן פסח' לאחר תפילת מנחה – שהינה כנגד תמיד של בין הערביים, ולעד שקיעת החמה (ובדיעבד עד צאת הכוכבים).
מעניין לציין: הרבי הריי"צ מעיד שאביו למד אתו (ולא אמר בלבד) את סדר קרבן פסח בעמידה ומתוך הסידור.