סוכה, לולב ומיניו לאחר זמן מצוותם

מתי ניתן לפנות את הסוכה, ומתי אפשר לפרקה?

נאמר בגמרא: "סוכה שבעה כיצד – גמר מלאכול (בשביעי) לא יתיר את סוכתו"^[1], וכך אמנם נפסק להלכה שאין לסתור את הסוכה עד סיום חג הסוכות. ואף מי שסיים לאכול את סעודת 'הושענא רבה' ואינו מתכוון לאכול בה במשך היום^[2], לא יסתור את סוכתו. מפני שמצוות הישיבה בסוכה נמשכת עד סיום היום, אבל מזמן מנחה קטנה (כשעתיים וחצי לפני השקיעה), מותר לפנות את הכלים והריהוט מהסוכה לקראת שמיני עצרת^[3].

סכך הסוכה ודפנותיה – מוקצים למצוותם, ועד סיום החג אסור להשתמש בהם לצורך אחר. ואף שביום השמיני כבר אין מצווה לשבת בסוכה, כיוון שהאיסור נמשך עד סוף בין השמשות של היום השביעי, שאז כבר מתחיל היום השמיני, האיסור נמשך עד סוף היום השמיני^[4].

האם הלולב ומיניו טעונים גניזה לאחר חג הסוכות?

נפסק להלכה שארבעת המינים מוקצים למצוותם, וכל שבעת הימים אסור להשתמש בהם לשימושם הרגיל, לפיכך, גם לאחר שקיים אדם מצוות נטילת לולב בהושענא רבה, אסור לאכול מאתרוגו ואסור להריח בהדסו^[5]. ומשעה שיסתיים היום השביעי יפקע מהם האיסור, והרי הם מותרים באכילה והנאה^[6].

ואם אין לו בהם צורך, כבר ביום השביעי לאחר קיום המצווה, אינם צריכים גניזה, שכן אמרו חכמים: "תשמישי מצוה – נזרקין, תשמישי קדושה – נגנזין"^[7]. כלומר חיוב שמירה על הקדושה קיים רק בתשמישי קדושה כמו תפילין, מזוזות ודומיהן. אולם תשמישי מצווה שמקיימים את המצווה באמצעותם, כיוון שאינם קדושים אין חיוב לגונזם. ועל כן גם הלולב לאחר שסיים מצוותו בימי החג מעיקר הדין מותר לזרקו. אבל לא יניחם באשפה מלוכלכת או במקום שהכל דורכים עליהם, שהואיל ונעשתה בהם מצווה, אסור לבזותם^[8].

ועל פי דברי הגמרא: "הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא נעביד ביה מצוה אחריתי"^[9] – שכל דבר שנעשה בו מצוה אחת נכון לעשות בה מצוה אחרת, ראוי לנצל את הלולב ומיניו למצווה נוספת, ולכן טוב לצרף את ההדסים לבשמים של מוצאי שבת, על מנת שיוכלו לברך עליהם במוצאי שבת. ויש הנוהגים לשרוף את החמץ בערב פסח בערבה החבוטה של הושענא רבה, ולהסיק את התנור לאפיית המצות מהלולב^[10].

^[1] סוכה מח, א ובפרש"י שם.

^[2] יש לציין שלפנות ערב (בארץ ישראל – בהושענא רבה; ובחו"ל – בשמיני עצרת), נוהגים להיכנס לאכול משהו בסוכה ו'להיפרד' ממנה (וראה רמ"א או"ח סתרס"ז ס"א), ולמנהגנו אין אומרים את ה'יהי רצון' (ספר המנהגים ע' 69).

^[3] שו"ע או"ח סתרס"ו ס"א.

^[4] שו”ע או"ח סתרס"ז ס"א.

^[5] שו”ע או"ח סתרס"ה ס"א.

^[6] ראה תוס’ סוכה י, ב ד"ה עד. באו"ה סתרס"ה, א ד"ה אתרוג.

^[7] מגילה כו, ב.

^[8] שו”ע או"ח סתרס"ד ס"ח.

^[9] ברכות לט, ב.

^[10] טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדמוה"ז סכ"א ס"א, סמ"ב ס"ו, סתמ"ה סי"ב.