סידור תהילת ה'

נוסח התפילה כפי שסידר כ"ק רבינו הזקן עבר הגהות רבות על ידי רבותינו נשיאינו שהקפידו מאוד על הנוסח המדוייק שלו.
דוגמא לכך משמשת תגובתו של הרבי הרש"ב בהגהתו לסידור:
בסידור הראשון שנדפס נכתב בתפילת מוסף של שבת "רצה ומודים וכו' תמצא בשחרית" (כנראה עקב הרצון לחסוך עמודים, לא הכניסו זאת פעמיים בסידור). אך כבר בחיי הצ"צ הודפס הסידור שוב ושם הוכנסו 'רצה' ו'מודים' ולכן השמיט המדפיס משפט זה הנראה כמיותר. כשסידור זה הגיע לצ"צ, הגיה וכתב בכתב ידו: "רצה ומודים וכו' תמצא בשחרית".
את מעשה זה הסביר הרבי הרש"ב: "ונראה שדקדק שלא יהי׳ שום שינוי מהסידור של רבינו הגדול ז״ל אף בדבר כזה שאינו נוגע לשום דבר בעצם הנוסחה" ומסיים בביקורת: "ולפ״ז לא טוב עשה המו״ל הזה מה ששינה בעניינים האלו בהסידור הזה בכמה מקומות… אין לשנות וע״ד חייב אדם לומר בלשון רבו וגם שאפשר שיש בזה איזה כוונה כי גבהו דרכיו כו׳ וכאשר מקובל איש מפי איש שההגהות בהסידור הנ״ל הועתקו מההגהות של רבינו הגדול ז״ל שהגי׳ בעצמו. בוודאי יש בזה כוונה מיוחדת" עכלה"ק.
החל משנת תש"ה התחיל הרבי להוציא ולהגיה סידור הנקרא בשם "סידור תהלת ה' השלם" (הודפס לראשונה בשנת תרע"ח ואכ"מ אודותיו) וקבע את שמו כ"סידור תהלת ה'".
סידור זה הוגה פעמים רבות הן על ידי הרבי והן ע"י צוות מיוחד שהורכב לכך ושלח את ההגהות לאישור הרבי. חלק מהתיקונים כוללים הוספת נקודות ופסיקים. ההגהה האחרונה הידועה לנו התחילה בתשנ"ב והייתה מול עיני הרבי בשנת תשנ"ג אשר אישר את הדפסתה.
הרבי התנגד לשנות את צורת הדף של הסידור וכשבכל זאת ארגונים שונים בקשו זאת התנה הרבי שני תנאים: 1. שלא יצא הסידור בהוצאת קה"ת. 2. שלא ייקרא 'סידור תהלת ה". בדומה לכך, כשניסו להוסיף מנהגי חב"ד והלכות שונות הרבי התנגד לכך ואמר שסידור תפילה הוא לא שולחן ערוך.
דבר מעניין נוסף מתבטא בשאלתו של ר' מאנגל: לפעמים ישנם בפסקי הסידור פסקים שלא לפי מנהגינו, אפשרי לשנות וכדומה? וע"ז ענה הרבי: מה שאדמו"ר הזקן כתב אי אפשר לשנות.

מצו"ב תצלום של חלק מההגהות הרבי לסידור. כפי הנראה כל ההגהות מאותה השנה (אולי תשט"ז).