עובר ל(כיסו של ה)"סוחר"

ששון, מתווך באזור חיפה, קיבל דירה למוכרה בשני מליון ש"ח, וסוכם בינו ובין בעל הדירה שעבור התיווך יקבל המתווך שני אחוזים מהעיסקא מכל צד. לאחר מספר ימים, מצא ששון קונה תושב חו"ל שהסכים לשלם סכום זה עבור הדירה.

עד כאן הכל טוב, אלא שלששון עלה רעיון לא ראוי: הוא פנה לבעל הדירה ואמר לו שמצא לאחר מאמצים רבים קונה שמוכן לשלם רק מליון ותשע מאות אלף ש"ח, ואין בשוק קונים אחרים אפילו במחיר הזה.

מוכר הדירה, שמתחילה רצה למכור בשני מליון ₪, התרצה מדברי השכנוע של ששון המתווך (אף אחד לא ישלם לך את המחיר שאתה רוצה, זה הכי גבוה שאפשר להשיג) והחליט למכור את הדירה לקונה הנ"ל במליון ותשע מאות אלף ש"ח.

לפני כתיבת החוזה אמר ששון המתווך למוכר, שיכתבו בחוזה המכר שהדירה נמכרה בשני מליון ₪, זאת על מנת שיוכל הקונה לקבל משכנתא מהבנק בסכום גבוה יותר, ולאחר שתגיע המשכנתא ע"ס שני מליון, יחזיר המוכר מאה אלף ₪ לקונה. המוכר בתמימותו הסכים לכך.

הקונה, שלא ידע מכל העניין העביר לחשבון המוכר בהעברה בנקאית שני מליון ש"ח, והמוכר במקביל נתן לששון המתווך צ'ק ע"ס מאה אלף ש"ח כדי שיעבירנו לקונה הדירה שנמצא בחו"ל. אולם בפועל הפקיד ששון את הצ'ק בחשבונו הפרטי. בנוסף לכך הוא גבה מהמוכר ומהקונה שני אחז עבור דמי התיווך כמוסכם מראש, אלא שהקונה שילם שני אחוזים לפי שני מליון ₪ (שבהם חשב שקנה את הדירה) והמוכר שילם שני אחוזים לפי מליון ותשע מאות אלף ₪ (שבהם שוכנע למכור את הדירה).

כשהגיע הקונה לארץ ישראל כדי לגור בדירה שרכש, נפגש עם המוכר, ונודע להם במהלך שיחתם מהתרמית שעשה להם ששון המתווך.

תבעו שניהם את המתווך בבית הדין, וכך דרשו:

• שניהם תובעים לקבל בחזרה את המאה אלף ש"ח, וכ"א מהם טוען שלו מגיע הכסף הנ"ל. המוכר טוען – הקונה הרי הסכים לשלם שני מליון ₪, ובזה רציתי למכור את הדירה, ולא התרציתי אלא על סמך דברי המתוון השקרן, וע"כ שלי הוא הכסף. אמנם הקונה טוען כנגדו, שהיות ובסופו של דבר הסכים למכור בזול את הדירה הרי שיוצא שהוא (הקונה) שילם עוד מאה אלף ₪ מיותרים, ועליו לקבלם בחזרה.
• שניהם כאחד צובעים שיחזיר להם את דמי התיווך ששילמו לו, היות ולא שכרוהו על נמת שיגנוב אותם, מה שהוא בפועל עשה, וע"כ לא מגיע לו שכר על עבודתו.

ונשאלת השאלה: 1. מי יקבל את המאה אלף ₪ שנלקחו במרמה ע"י המתווך: המוכר או הקונה? 2. האם צודקים השניים בדרישתם לקבל בחזרה את דמי התיווך מהמתווך הרמאי?

תשובה בקצרה: 1. המתווך חייב להחזיר למוכר את מאה אלף ₪ שקיבל ממנו ברמאות. 2. למרות רמאותו של ששון המתווך, מגיע לו את הכסף (שני אחוזים משני מליון ₪ מהמוכר והקונה) עבור עבודתו בתיווך העסקה.

תשובה בהרחבה:  1. ראשית יש להקדים, שלעולם הקונה משלם עבור החפץ ולא לשליח או למתווך. וכן המוכר מקנה את החפץ רק למי שמשלם לו עבור החפץ ולא לשליח או למתווך של הקונה או שלו. כמו כן, תמיד השליח נחשב כיד המשלח בלבד, לפיכך נפסק בהלכה שאין שליח יכול לקנות לעצמו אפילו באותם הדמים שהרשוהו הבעלים למוכרו, והטעם בלשון הפוסקים 'כי אין אדם מקנה לעצמו, שאין המכר אלא הוצאת הדבר מרשות לרשות, וזה [פי' מהשליח] לא יצא מרשותו, שהוא במקום הבעלים עומד' ע"כ.
כמו כן מבואר שם שאם מוכר שלח שליח שימכור לו חפץ במאה והשליח מכרו במאתים – כל הסכום ששילם הקונה שייך למוכר בלבד ולא לשליח. והטעם לכך, שלמרות שהמוכר אמר למוכרו במאה – הוא לא מחל את היתרה לשליח, אלא המוכר חשב שזה המחיר ששווה החפץ ולא יקבל עבורו יותר, אבל ודאי שהוא מעוניין לקבל כל סכום שהקונה מוכן לשלם עבורו, ומעולם לא הסכים שהשליח יקבלנו במקומו.

לאור האמור מובן שהמתווך, הינו השליח של המוכר למכירת הדירה, וכאשר רוצה המוכר עבור דירתו שני מליון ש"ח, והקונה שילם סכום זה עבור הדירה – וודאי שזה מגיע למוכר בלבד [ואפילו אם היה אומר לו שימכור את הדירה במליון ותשע מאות ש"ח ולבסוף הצליח המתווך למוכרה בשני מליון, הרי כבר הובא לעיל שכל הכסף שייך למוכר הדירה בלבד, כי מעולם הוא לא ויתר למתווך שיזכה ברווח הנוסף עבור דירתו. והסיבה שאמר מחיר מוזל יותר, כי חשב שזה הסכום שיקבל, אבל ודאי שתמיד הוא רוצה לקבל יותר כסף עבור הנכס שמוכר, ולפיכך אין המתווך זוכה בכך].

והנה, המוכר מראש רצה שני מליון ש"ח עבור דירתו, והסיבה שהסכים בדיעבד להפחית מהמחיר זה רק בגלל רמאותו של המתווך, נמצא שאין כאן מחילה מצידו על המאה אלף ש"ח, מאחר והיתה כאן מצידו 'מחילה בטעות' מחמת השקר של המתווך. ולפי"ז המחיר הראשוני בסך שני מליון ₪ הוא מחיר קניית הדירה. ומאחר וגם הקונה הסכים לשלם סכום זה עבור מוכר הדירה בלבד, וגם שילם בפועל את הסכום הנ"ל והעבירו לחשבונו של המוכר, לכן בסכום הזה נעשתה עיסקת המכר ביניהם. ולפיכך צריך המתווך להחזיר למוכר את המאה אלף ש"ח שלקח ממנו במרמה ובגניבה.

2. אכן המתווך שיקר ורימה, אולם מאחר ואין חולק על העובדה שמי שקישר בין המוכר לקונה זה המתווך הנ"ל בלבד, ורק מחמתו נעשתה העיסקא. כמו כן המתווך עשה את עבודת התיווך על מנת לקבל שכר עבור עבודתו, וסיכם מראש עם הקונה והמוכר שישולם לו מכל אחד מהם שני אחוזים מהעיסקא, לפיכך מגיע למתווך את השכר שסוכם עמו, לפי מחיר של שני מליון ₪ שבסכום זה נקנתה הדירה מהמוכר.