מעשה בעשיר אחד, הגר בשכונה יוקרתית על שפת הים באחת מערי השרון, שטס עם משפחתו לשבועיים לחופשה בחו"ל. הלה ניגש אל ידידו שגר בבית הסמוך ונתן לו את המפתח לביתו למקרה חירום ('על כל צרה שלא תבוא'), תוך שהוא מבקש ממנו 'לשים עין' על ביתו ולשמור על המפתח ולא להעבירו לאף אחד. הלה הסכים וקיבל את המפתח לרשותו.
עברו יומיים ולפתע דפקו על דלתו של השכן סבלים שבאו עם ספה גדולה שלטענתם הזמין העשיר לאחוזתו לפני כחצי שנה, אך בעקבות העיכובים בנמלים ובשרשרת האספקה העולמית – הגיעה הספה רק כעת. ומבקשים הם שיפתח להם את דירתו של העשיר להכניס לשם את הספה שהזמין ושימסור לו את תעודת המשלוח שהביאו עמם (הנושאת את שמו של העשיר). ואין להם בעיה שיבוא בעצמו עם המפתח לפתוח להם (ולא שימסור להם את המפתח), רק הזהירוהו שאם לא יבוא לפתוח להם את הבית – תסופק הספה ללקוח עשיר אחר (שביקש להזמין דגם של ספה ספציפית זו) והעשיר יצטרך לחכות חצי שנה שוב עד ליבוא של הספה מחדש.
לאור זאת הסכים השכן ובא בעצמו לפתוח להם את בית העשיר, והקיף מקרוב על עבודתם. הללו אכן הניחו את הספה והלכו להם.
למחרת – שוב דפיקות. ומי דופק? המובילים מאמש. מסתבר (לטענתם) שהם סיפקו את הספה בגוון הלא נכון, וביקשו לקחת בחזרה את הספה שהביאו אמש, על מנת לספק בימים הקרובים ספה אחרת. גם טופס החזר הביאו עמם.
הלה הלך שוב, פתח להם את ביתו של העשיר והשגיח בשבע עיניים עת הוציאו המובילים את הספה בחזרה אל המשאית והלכו להם.
כאשר חזר העשיר אל ביתו, גילה לחרדתו הרבה כי הכספת האישית שלו המונחת בביתו נפרצה ו200,000 דולר במזומן נגנבו ממנה, נוסף לעוד מסמכים חשובים כאלו ואחרים.
בדיקה מעמיקה של מצלמות האבטחה, גילתה את התרמית: בתוך הספה, אותה הובילו 'הסבלים' אל בית העשיר היה לא אחר מאשר פורץ כספות מומחה שהחביאו שם מבעוד מועד, שעבד כל הלילה כדי לפרוץ את הכספת, לקחת את השלל אל תוך הספה ולהימלט משם למחרת באותה הדרך בה נכנס – בתוך הספה!
כעת תובע העשיר את שכנו בנזק שנגרם על ידו, כאשר פתח להם את הדירה, שהרי נתן לו את המפתח כדי שישמור על דירתו, מה שלבסוף לא קרה. לעומתו טוען השכן שהוא שמר על המפתח אצלו, ומעולם לא העבירו, ואף פיקח במהלך ההובלה שלא יקרה כלום, וקיבל מהם 'תעודות מוסמכות' שהיה בהם די (לטענתו) כדי להבין שאין זה שקר ושאכן צריך הוא לפתוח את הדירה, ואינו אחראי למה שאירע.
ונשאלת השאלה האם אכן פטור השכן על הנזק שנעשה בגללו, אף שנעשה בתום לב, או שמא יכול העשיר לחייב את שכנו בנזקים שנגרמו לו עקב פתיחת הדירה ל'סבלים' הגנבים, הנחשבת לפגיעה בשמירה?
תשובה בקצרה: השכן פטור מלשלם עבור הגניבה, גם בדיני שמים, ואין לעשיר שום טענה לבוא אל השכן בזה.
תשובה בהרחבה: כדי להיות 'שומר' (ובעצם – להתחייב בדיני שומרים) מכל סוג שהוא, על השומר להסכים בפירוש לכך שהוא הופך לשומר על החפץ ולעשות בו קניין ואז הוא מתחייב ביני שומרים. אולם באם סוכם בין חברים שהחבר 'ישים עין' על הדבר ולא דובר ביניהם ישירות על שמירת החפץ, ולבסוף נגנב החפץ או אבד – החבר פטור, כי מעולם לא קיבל עליו התחייבות לשמירה כלל, אף לא כשומר חינם (החייב רק בפשיעה).
אמנם נחלקו הפוסקים כאשר החבר מסכים להיות שומר ויודע שבעל החפץ סומך דווקא עליו ולכך הוא משאיר דווקא לו את החפץ, אך קניין לא נעשה – האם הופך החבר להיות שומר (אף בלא קניין שומרים במשיכה וכדומה) או שלא (היות לא עשה קניין).
והנה כאן הרי ברור שהשכן לא התחייב להפוך ל'שומר' עבור הדירה, אלא רק עבור המפתח אותו החזיר בשלימות, תוך שהוא עומד בשלימות בתנאי היחיד שפורט לגביו (לא להעביר את המפתח לאיש אחר)– שהרי פתח בעצמו את בית העשיר ונשאר בעצמו להשגיח שלא יקרה מאומה בעת הובלת הספה וכן בעת לקיחתה מביתו של העשיר ובדק את התעודות (שכעת התגלו כמזויפות, אך לא היה לו לעלות בדעתו על כך, שהרי מי מזייף תעודת משלוח ובא להביא ספה יקרה בחינם למישהו אחר???) – כך שאין שום טענה נגד השכן שקיים את כל המוטל עליו בשלימות, ומנגד לא הפך מעולם להיות שומר על הדירה.
ואפילו אם נאמר שהוא בגדר של שומר חינם – הרי שאין מעשהו (של פתיחת הדלת לסבלים הגנבים) נחשב כפשיעה אלא קרוב ל'אונס' הוא ועל כן יהיה פטור אף בדיני שמים, משום שמעולם לא התכוון להזיק בפתיחת הדלת, ועל כן אינו כשאר שומרים (שאם פתחו את הדלת וקרה נזק חייבים בדיני שמיים אף שפטורים מדיני אדם – היות ונתכוונו להזיק, משא"כ כאן שארבה – נתכוון לשמור ולעשות טוב לבעלים) ופטור לגמרי.
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה