פינוי פח אשפה בשבת קודש

האם בפינוי האשפה בשבת יש משום איסור טלטול מוקצה?

אמרו חכמים "גרף של רעי .. מותר להוציאן לאשפה". כלומר, דברים המאוסים ביותר, כדוגמת 'גרף של רעי', דהיינו כלי עם צואה, וכגון פסולת של מאכלים וכיוצא בזה, שמפריעים לאדם שנמצא לידם, כי הם מאוסים, דינם מוקצה מחמת גופו כי אינם ראויים לשימוש, ואסור לטלטלם בשבת. אך משום כבוד האדם, התירו חכמים להוציאם בידו בשבת מחוץ לבית (כמובן כשאין בעיה כללית של טלטול, כגון שיש עירוב כדת וכדין וכדו').

לכן, כשפח האשפה התמלא וגורם אי נעימות, מותר לפנותו. אך זה רק כשהפח נמצא במקום שמפריע להרגשתו של האדם במקום שבתו, או שאי אפשר לזרוק זבל לתוכו. אך אם הוא במקום מרוחק שאינו מפריע לאדם בשבתו, אסור לטלטלו[1].

פח שפונה בשבת האם מותר לטלטלו בחזרה לבית?

אם הפח מצד עצמו נקי, לאחר שפונה הזבל ממנו, אין בעיה להחזירו, שכן כעת אינו גרף של רעי. אך במידה והפך עצמו מלוכלך, כך שהוא מצד עצמו מאוס מאוד, והניח את הפח, על-מנת לפתוח את הפח העירוני, תהיה לו בעיה לקחת את הפח בחזרה לביתו. כי ההיתר להוציא את הפח, הוא מכיוון כשזה מפריע בבית, ואילו בחוץ על-יד פחי האשפה, אין זה מפריע לאנשים.

לכן כדאי לזרוק רק את השקית הפנימית של הפח, או שיחזיק בידו את הפח, ולא יניחו כלל, וכך יוכל להחזירו לביתו. כשאין הדבר מתאפשר, התירו למלא מים בתוך הפח (שיהיו ראויים לשתיית בעלי חיים), וכך יטלטל דבר המותר והאסור יחדיו. ואף שבדרך-כלל אסור לטלטל גם באופן זה, כאן התירו מפאת כבוד האדם[2].

האם מותר להשתמש בכף אשפה בשבת?

מסופר בגמרא שכשראו חכמים שהעם מזלזלים באיסור "מוקצה", עשו סייג וגזרו איסור מוקצה על כל הכלים, אף על אותם שמלאכתם להיתר, וכשראו שחזרו העם להיזהר ממוקצה, התירו כלי שמלאכתו להיתר, לצורך גופו, מקומו, ואף לצורך הכלי עצמו שלא יינזק או יגנב. כלומר, לכל צורך שהוא, אך אסור לטלטלו בשבת ללא מטרה.

כף האשפה, היא כלי שמלאכתו להיתר. ואף אם נדבק בה לכלוך מאוס ו"מוקצה", מותר להשתמש בה שימוש חוזר, או להוציאה לחוץ[3].

[1] ביצה לו, ב; שבת קכא, ב; טור ושו"ע ונושאי כלים או"ח סימן ש"ח סעיף ל"ד; שו"ע אדמוה"ז שם סעיף ע"ב-ג.

[2] שם.

[3] ביצה לו, ב; שבת קכא, ב; שם קכד,א; טור ושו"ע ונושאי כלים או"ח סימן ש"ח סעיף ד' וסעיף ל"ד; שו"ע אדמוה"ז שם סעיף ע"ב-ג וסעיף ט"ז.