פעולות שנת הקהל

פעמים רבות מעורר הרבי על כך שהיות שאנו מצווים "ליראה את ה' כל הימים", על כן פעולתה של מצות הקהל שייכת במשך "כל הימים", ואינה מסתכמת באירוע חד פעמי במוצאי השנה השביעית בבית המקדש[1]. עם זאת, אין מקיימים בכך את מצות הקהל במובנה ההלכתי הפשוט, אלא במשמעותה הרוחנית שהיא נצחית בכל זמן ובכל מקום[2].

ואכן מצינו ריבוי הוראות של הרבי בקשר עם שנת 'הקהל', וכפי שמובא ב"שלשלת היחס"[3]: "תשכ"ז – מכריז שהשנה היא שנת "הקהל" ובקשר לזה מעורר ל"הקהיל" כל דרושי רבותינו נשיאינו; תשמ"א – מעורר שהשנה שנת הקהל – את האנשים והנשים והטף וגו' לעשות את כל דברי התורה הזאת; תשמ"ז – מעורר ששנה הבע"ל ועל כל ישראל לטובה (תשמ"ח) היא: שנת "הקהל" – שתוכנה וענינה ישמעו גו' ילמדו גו' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת גו' כל הימים גו'; תשמ"ח – מעורר ע"ד שכאו"א אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "הקהל" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכאו"א מהם יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחודש יודיע כאו"א (למקום מרכזי) פרטי פעולתם . . מעורר ע"ד הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה . . מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה". ומצינו ריבוי הוראות הרבי לשנת 'הקהל' ובייחוד בשיחות ומכתבי הרבי משנת תשמ"ח.

פעולות שנת 'הקהל' נמשכו עד הרגעים האחרונים של שנת תשמ"ח, ובסיום תפלת מנחה האחרונה של שנת תשמ"ח עורר הרבי 'לחטוף' (אריינכאפן) עוד בשנת "תשמח ותשמח" ושנת הקהל לעסוק בענייני בנייה ע"י חיבור קופת צדקה לקיר הבית באמצעות מסמר; דבר קל ופשוט שכל אחד יכול לעשותו ברגעים ספורים וללא השתדלות מיוחדת (אע"פ שגם אם הייתה דרושה לכך השתדלות מיוחדת – היה צורך לעשותה), כי כל אחד יכול לעשות קופה מנייר וקרטון, ואח"כ לקובעה לבית. וע"י שהוא עושה מביתו (ומעצמו) "בית של צדקה", הרי זה משפיע על כל האנשים והנשים והטף שבסביבתו שגם הם יעשו כך; וסיים הרבי שלכן נסיים את השיחה בחיפזון, כדי להשאיר זמן למי שעדיין לא קבע בביתו קופת צדקה, שיקבע עוד בשנת תשמ"ח, ומיד יתן כסף בקופה[4].

[1] ראה התוועדות שבת בראשית (ב) תשמ"ח (התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 370).

[2] ראה גם לקו"ש חי"ט ע' 370: אע"פ אז די מצוה פון הקהל איז איצט ניט שייך בפועל . . אין עבודה רוחנית איז די מצוה דא [=אע"פ שמצות הקהל אינה שייכת עתה בפועל . . בעבודה רוחנית המצווה ישנה] גם בזמן הזה ובכל מקום .

[3] נדפס בתחלת לוח 'היום יום'.

[4] ראה התוועדויות תשמ"ח ח"ד ע' 387-9.