פתיחת אריזות בשבת

פתיחת בקבוקים בשבת

אחת מל"ט המלאכות שהיו במשכן, היא מלאכת "מכה בפטיש", ומשמעותה גימור הכלי כדי להביאו לצורתו הרצויה. כל פעולה שמסיימת הכנת דבר או תיקון חפץ, אסורה בשבת. דנו הפוסקים, אם פתיחת בקבוקים חדשים בשבת מותרת, או שיש בה משום איסור "מכה בפטיש", כי על ידי הפרדת הפקק מהטבעת שתחתיו, הוא נעשה ראוי לשימוש. למעשה, כתבו הפוסקים להתיר, מכמה טעמים (ויש שכתבו להחמיר בפקקים העשויים ממתכת, שצורתם נעשתה כשהם התהדקו על הבקבוק)[1].

 פתיחת אריזות שונות בשבת

"הפותל חבלים חייב משום קושר". כלומר, חבל שמורכב מכמה חוטים ושזירתו התרופפה, אין לסובבו בשבת כדי לחזקו. ודנו הפוסקים, לגבי פתיחה וסגירה של אריזות-מזון וכדומה, שנסגרים ע"י ליפוף חוט ברזל או פלסטיק, האם דינם כפתילת חבלים והתרתם. ורבים כתבו, שאם החוט מלופף היטב כמה פעמים בחוזק, ראוי להחמיר ושלא להתירו בשבת. ובפרט, שקשר זה במפעל, נועד לעמוד עד שיגיע לידי הקונה, ויש שהחשיבו זאת לקשר של קיימא. לכן לכתחילה יש לחתכו דרך קלקול, או לקרוע את האריזה. אך אפשר להקל לקשור את האריזה בשבת באמצעות פיתול חוט, אם עתיד לפתוח את האריזה באותו היום[2].

אריזות עם סגירת לשונית דבק, יש להימנע מפתיחתם בשבת. ובשעת הדחק, יש לקרוע אריזות אלו מהצד, ולא מהפתח הרגיל. אך אם אריזות אלו נפתחו מערב שבת, מותר לפותחם ולסוגרם בשבת, באמצעות פס הסגירה. ואריזות המיועדות לשימוש חוזר על ידי פס סגירה ("פסגור") ללא דבק, מותר לפתחם אפילו בפעם הראשונה[3].

חטיפי קרח (כגון 'שלוקים') מותר לפתחם בשבת, אך ראוי לעשות להם פתח מעט גדול ממה שרגילים לפתוח ביום חול, וכך תיחשב פתיחה זו כדרך קלקול. ודנו הפוסקים אם ניתן להפרידם לשניים בשבת, כי בהפרדתם נראה הדבר כמחתך, ולמעשה רבים התירו זאת לכתחילה[4].

זהירות ממחיקה בעת פתיחת מוצרי מזון

יש לשים לב, שבאריזות שיש עליהם כיתוב, אין לפתחן במקום הכיתוב. ואפילו אם העטיפה עדיין מחוברת ולא תקרע לגמרי, וניתן להצמיד את חלקי הקרעים זה לזה, הדבר אסור. כי לא ניתן להחזיר את הכתב לקדמותו בחיבור אחיד ממש, ולכן הרי הוא כמוחק[5].

[1] שבת קמו, א. טוש"ע ונ"כ או"ח סשי"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סשי"ד ס"ב וסשכ"ח סל"ב. אג"מ או"ח ח"א, קכב. חשב האפוד ח"ג סצ"ג. מנח"י ח"ד ספ"ב. שש"כ פ"ט סי"ח. פסק"ת סשי"ד אות ו.

[2] שו"ע אדה"ז או"ח סשי"ז סי"א, שם ס"ו. קצוה"ש סקכ"ג בדה"ש סק"ו (לעניין קשר שמיועד להשאר עד שיבוא לידי הלקוח). שו"ת שבט הלוי ח"ח סנ"ה וח"י סס"א. שש"כ פ"ט סי"ד ופט"ו הע' קעד. פסק"ת סשי"ז סט"ו.

[3] ראה שו"ע אדה"ז סשי"ג סכ"א סשי"ד ס"א. פסק"ת סש"מ אותיות לח-מ.

[4] שו"ע אדה"ז סי' שכד ס"ד. וראה קובץ 'נזר התורה' יב ע' רפ ואילך. פסק"ת סשי"ד אות א והערה 24, וסש"כ הערה 190. (ובשו"ת השלוחים ח"א סל"ד כ' להחמיר בזה משום 'מחתך', כשרוצה דווקא לחלק שווה בשווה).

לעניין גביעי לבן יש שכתבו שאסור להפרידם בשבת משום תיקון כלי, ומחתך, כי מקפידים שהחיתוך יהיה במקום החתך דווקא; וראוי להחמיר ולהפריד את הגביעים זה מזה מערב שבת (ארחות שבת פי"ב הע' כב).

[5] כה"ח או"ח סש"מ סקל"ד. קצוה"ש סקמ"ד סוסק"י. פסק"ת סש"מ ס"י.