קבלת שבת בהדלקת נרות

האם קבלת שבת תלויה בהדלקת נרות?

נחלקו רבותינו הראשונים בשאלה אם בהדלקת נרות שבת חלה שבת על המדליק, ונאסר אז במלאכה (דעת בה"ג[1] ועוד ראשונים[2] רבים), או שקבלת שבת איננה תלויה בהדלקת הנרות, אלא בתפילת ערבית[3] דווקא.

למעשה דייקו[4] מלשון המחבר בשו"ע[5], שדעתו כהחולקים על בה"ג (והיינו שאין שבת חלה על המדליק, בהדלקת נרות שבת), אך המנהג בקהילות האשכנזים, ובקהילות החסידים, שהאישה המדלקת נרות שבת מקבלת שבת בהדלקה[6], והוא גם כן המנהג המובא בשו"ע אדמוה"ז[7].

והוסיף אדמו"ר הזקן[8] ש"על פי זה, נוהגות הנשים שאחר שברכו והדליקו הנרות, משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה הנרות, ואינן מכבות אותה, שכבר חל עליהן שבת בגמר הדלקה זו"[9].

האם האישה יכולה להתנות שאינה מקבלת שבת בהדלקה?

לדעה לפיה האישה מקבלת שבת בהדלקה, נחלקו שוב הראשונים בשאלה אם האישה יכולה או לא להתנות שאינה מקבלת שבת בהדלקה[10]. למעשה, כתב הרמ"א[11]: המנהג שאותה אישה המדליקה, מקבלת שבת בהדלקה, אם לא שתתנה תחלה. אך הגבילו המ"א[12], אדמו"ר הזקן[13] ועוד אחרונים[14] את האפשרות להתנות תנאי זה, למקום הצורך בלבד.

יש לציין שגם כאשר האישה התנתה שהיא לא תקבל את השבת בהדלקת הנרות, עליה יהיה לקבל את השבת תוך 10 דקות מזמן הדלקת הנרות, לכל היותר[15].

האם מותר לפני כניסת שבת לעשות מלאכה עבור מי שקיבל כבר את השבת?

כאשר קבלת השבת תוך 10 דקות לא מתאפשרת, כגון אם האישה צריכה לנסוע למקוה אחר ההדלקה, די שהבעל יקבל את השבת תוך 10 דקות מהדלקת הנרות על ידי אשתו[16].

מי שקיבל את השבת לפני זמן כניסת שבת (ומכלל זה אישה שקיבלה את השבת בהדלקת הנרות) יכול לומר לישראל שלא קיבל עדיין את השבת שיעשה לו מלאכה, ופשוט שמותר יהיה לו להינות ממלאכה זו[17].

כאשר איש מדליק את הנרות, כגון שהוא רווק, גרוש או אלמן, אין מנהג שקבלת השבת על ידו נעשית בהדלקה, אך טוב שיתנה תחילה שאיננו מקבל שבת בהדלקה[18]. ומכל מקום עליו לקבל את השבת תוך 10 דקות מזמן ההדלקה[19].

יש לציין הזמן המוקדם ביותר להדלקה הוא "פלג המנחה", שהוא שעה ורבע זמנית לפני השקיעה[20].

[1] הלכות גדולות הלכות חנוכה, מובא בר"ן ריש פרק במה מדליקין.

[2] מתוכם: סדר רב עמרם גאון; סידור הרס"ג; אור זרוע; סידור רש"י; מחזור ויטרי; הרוקח; הראבי"ה.

[3] דעת הרא"ש בסוף פרק במה מדליקין; הטור; הרמב"ן; הרשב"א; רבינו ירוחם.

[4] ע' הלכה ברורה חט"ו עמ' שכ"ז.

[5] שו"ע סי' רס"ג סע' י'.

[6] כמובא ברמ"א על דברי השו"ע שם.

[7] שו"ע אדמוה"ז סי' רס"ג סע' ז'.

[8] שם

[9] ע' ספר קיצור הלכות משלחן ערוך אדמו"ר הזקן סי' רס"ג הערה 45, שכתב: לפי המנהג שמברכים אחר ההדלקה ולא לפניה, משום שקבלת שבת תלויה בברכה, אולי מותר לכבות הגפרור לאחר ההדלקה, קודם הברכה, ומכל מקום, המנהג הרווח הוא, להשליך הגפרור מידן בלי לכבותו.

[10] דעת התשב"ץ סי' ח' והמרדכי, שהיא יכולה להתנות, אך דעת הכלבו בשם הרי"ף שאין תנאי כזה מועיל לה.

[11] שם

[12] מ"א ס"ק כ'

[13] שו"ע אדמו"ר שם סע' ז'.

[14] מתוכם המ"ב ס"ק מ"ד.

[15] ע' שו"ע אדמו"ר סע' ו' וסע' ז', קונטרס אחרון שם ס"ק ב' וקצות השלחן סי' ע"ד סע' ו', ושם בדי השלחן ס"ק י"ז.

[16] שו"ע אדמו"ר שם סע' י"א.

[17] ע' שו"ע אדמו"ר שם סע' כ"ה.

[18] שו"ע אדמו"ר שם סע' ו'.

[19] קצות השלחן סי' ע"ד סע' ו'.

[20] ע' שו"ע אדמו"ר שם וסידור אדמו"ר הזקן הלכות קריאת שמע ד"ה זמן קריאת שמע.