קירוב מיתת הבהמה לאחר השחיטה חלק א'

השאלה
הנה לאחר שחיטת הבהמה שוהה הבהמה מלמות עוד איזה זמן, היינו שניכר עוד חיות בבהמה. ולעיתים אף נשארת חיות רבה בבהמה עד אשר יכולה להלך על רגליה, אם מפני תוקף חיותה ואם מפני שלא שחטו את הוורידים כדבעי. וכדי לזרז את מיתתה רוצים הפועלים להורגה ע"י כמה וכמה אופנים: 1. יריית כדור בראשה, 2. מכת חשמל, 3. מכה בעמוד השדרה, 4. חיתוך הוורידים [באם לא נחתכו בשחיטה]. ויש לבאר האם יש איסור בדבר או לאו?
חובת חיתוך הוורידים
קודם שניגש לגוף הדיון, יש להקדים ולברר האם יש חובה לשחוט את הורידין מלבד שתי הסימנים.
שנינו בחולין [דף כז עמוד א] "השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה – שחיטתו כשרה. ורובו של אחד כמוהו; רבי יהודה אומר: עד שישחוט את הוורידין", ובמסכת ברכות [ח עמוד ב] למדנו "דאמר להו רבי יהושע בן לוי לבניה: אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, והזהרו בורידין כרבי יהודה; דתנן; רבי יהודה אומר: עד שישחוט את הורידין".
בביאור דברי רבי יהודה, מבאר רב חסדא [חולין כח ע"ב] 'לא א"ר יהודה אלא בעוף, הואיל וצולהו כולו כאחד'. היינו שעיקר החשש של ר"י הוא מפני שלולא חיתוך הוורידים לא יצא כל הדם והמליחה או צליה לא תועיל כשצולהו שלם. משאי"כ בהמה שלא צולים אותה שלמה אין חשש.
ונח' הראשונים לעניין בהמה: דעת הר"ר אפרים דמה שאי"צ חיתוך של הוורידים בבהמה זהו רק באם רוצה לצלותה אך אם רוצה למולחה אף כשמולחה מנותחת לנתחים, חייב לחתוך את הוורידים ובלא זה לא ייצא הדם – ואם כן זה מעכב אף בדיעבד . אמנם הרא"ש הרשב"א ועוד ס"ל שכל שמנתח את הבהמה אין צריך לחתוך את הוורידים, ובסתמא לא מולחים ולא צולים את הבהמה שלמה ולכן אין חובה לחתוך את הוורידים בשעת השחיטה. כל זה באם פוסקים כר' יהודה, אך הרמב"ם [הל' שחיטה פ"ז ה"י] לא פסק כר' יהודה .
למעשה פסקו השו"ע ורוב האחרונים – כרוב הראשונים, שיש לחתוך את הוורידים מפני הדמים, אך כל זה בעוף, אך בבהמה אין צריך לנקוב הורידין בשעת שחיטה, מפני שאין דרך לצלותה שלימה, אא"כ רוצה לצלותה שלימה .