רכישת ספרי קודש

כיצד מתקיימת בימינו מצוות כתיבת ספר תורה לכל אחד?

נאמר "ועתה כתבו לכם את השירה", ודרשו חכמים שמצות עשה על כל איש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו. אודות קיום מצווה זו בימינו, היו שכתבו שכיום אין מצווה לכתוב ספר תורה, אך רבים מהפוסקים חלקו עליו, וסוברים שכיום יש לנו מסורת ויש ללכת על פיה, ובכך ניתן לקיים את המצווה.

אלא שלמעשה הביאו הפוסקים להלכה את דעת הרא"ש, שביאר כי מטרת המצווה היא שיהיו בהישג יד ספרים בהם יוכל ללמוד תורה. ובדורות הראשונים היו אכן למדים מתוך ספרי תורה, אולם לאחר שהתחילו ללמוד מתוך ספרי קודש, מצווה זו מתקיימת בספרי קודש. ועל כן ברכישת ספרי קודש מודפסים מקיימים את מצוות כתיבת ספר תורה[1].

האם מותר לרכוש ספרי קודש מכספי מעשרות?

אמרו חכמים: "כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין", וביארו הפוסקים, שדבר שהאדם מחויב בו, אסור לו לרכשו מכספי מעשרות. ודנו הפוסקים לגבי רכישת ספרי קודש מכספי מעשרות. וכתבו שאם מניח את הספרים בביתו או במקום המיוחד לו בבית המדרש אין לקנותם מכספי מעשר. גם אם מציין שהספרים נרכשו לזיכוי הרבים, כיוון שהסיכוי שיבואו לביתו להשאיל ממנו ספרים הוא קלוש ובפרט כיום שהספרים מצויים.

אך אם יפקיד אותם בבית כנסת או בספריית בית המדרש וירשום עליהם שנקנו מכספי מעשר, ושהם מותרים בשימוש לכל – הדבר מותר, וכתבו הפוסקים שיש בכך אף מצווה[2].

האם מותר להניח ארגז עם ספרי קודש על הרצפה?

נאמר בגמרא: "אסור לישב על גבי מטה שספר-תורה מונח עליה". וכתבו הפוסקים, שמשום מידת חסידות, יש להגביה את ספר התורה שלושה טפחים – וטוב יותר שיהיה גבוהה עשרה טפחים, אף שמצד הדין די בהגבהה של טפח אחד. ואף שהדבר אמור בספר תורה, יש לנהוג כך אף ביתר ספרי קודש. אולם לגבי ספרים המונחים בארון על יד הקיר, או בארגז על הרצפה, יש להקל ואין צורך שיהיו גבוהים אפילו טפח.

כמו כן, אסור לשבת על ספסל שמונחים עליו ספרי-קודש, אלא אם כן מניח תחתיהם דבר גבוה קצת, ויש שהצריכו שיהיה אותו דבר בגובה טפח, וכתבו הפוסקים שהמחמיר בזה תבוא עליו הברכה[3].

[1] דברים לא, יט; קידושין ל, א; סנהדרין כא, ב; מנחות ל, א; רמב"ם הל' תפילין ומזוזה פ"ז, ה"א; רא"ש, תחילת הלכות ס"ת; טוש"ע ונ"כ יו"ד ס' ער; שאגת אריה סימן ל"ו; ערוה"ש יו"ד ער, יג; לקו"ש חכ"ג ע' 17.

[2] ביצה יט, ב; דרכ"מ יו"ד סרמ"ט, ב; ש”ך שם סק”ג; ט”ז שם סוף סק”א; ערוך השולחן שם ס"י; שו”ת באר שבע סע"ו; נחלת שבעה שטרות ס"ח סוף אות ז.

[3] מועד קטן כה, א; טוש"ע ונ"כ יו"ד סרפ"ב; ש"ך שם סק"ח; שו"ת הרדב"ז ח"ג סתקי"ג; שו"ת שרגא המאיר ח"ו סנ"ה; שבט הלוי ח"ג סי"א.