שימוש בעגלה בשבת

האם מותר לפתוח ולסגור את העגלה בשבת?

בשימוש בעגלת תינוקות בשבת עלולים להיתקל בכמה שאלות הלכתיות. החל מהשימוש הביתי ועד טלטולה ברשות הרבים. אחת השאלות הראשונות המתעוררות קשורה במלאכת "בונה" – הינה מל"ט המלאכות האסורות בשבת, שמקורה במלאכת בניית במשכן, ומתולדותיה של מלאכה זו היא עשיית אוהל קבע שיעמוד ימים רבים, והוסיפו חכמים ואסרו לעשות אוהל ארעי, עקב כך דנו הפוסקים האם פתיחת העגלה ומתיחת הגגון שלה אסורה משום "אוהל"^[1]. ולמעשה, עגלה שרגילים לקפלה בכל יום אין בפתיחתה וקיפולה משום "בונה" ו"סותר", ולכן מותר לקפלה כרגיל, ואף מותר לשנות את כיוון המושב שלה ובתנאי שהדבר לא נעשה ע"י ברגים וכדומה.

האם מותר ולסגור לפתוח את גגון העגלה בשבת?

בפתיחת גגון העגלה עשויים להמצא בעיות של הקמת אוהל, ולכן אין לפתוח גגון העגלה בשבת אלא אם כן, היה פתוח טפח [8 ס"מ] כבר מערב שבת קודש. כמו כן אין להניח כיסוי נגד גשם וכדומה אלא אם כן כבר היה פתוח טפח מערב שבת. במקרה שלא היה גגון פתוח טפח מערב שבת, ויורד גשם שממנו עלול הקטן לחלות יש היתר להניח כיסוי וכדומה מעל העגלה למניעת מחלתו. לגבי סגירת הגגון – אם היה הגגון פתוח טפח מערב שבת, אסור לסוגרו בשבת, אך את החלק שנפתח בהיתר בשבת מותר אף לסגור בשבת (=כפי שהתבאר לעיל – שאם היה פתוח טפח מערב שבת מותר להוסיף עליו, ובמקרה שהוסיף בשבת מותר אף לסגור את התוספת, אך לא את הטפח שהיה פתוח מערב שבת)^[2].

האם מותר להוליך את העגלה על גבי החולות בשבת?

שאלה נוספת קשורה בהולכת התינוק בעגלתו בשבת על גבי אדמה חולית, כיוון שנעשית על ידי כך חרישת האדמה – פעולה האסורה בשבת משום "מלאכת חורש"^[3], אלא שלמעשה כתבו הפוסקים ליישב המנהג הרווח להוליך את העגלה על גבי החול וכתבו שמותר הדבר בשבת^[4].

האם מותר להוליך את העגלה בשבת במקום שאין עירוב?

להלכה נפסק שמותר להחזיק בידי קטן היודע ללכת ברגליו ולהוליכו ברשות הרבים, ובלבד שלא יגביהנו ולא יגררנו אלא יגביה רגל רגל^[5]. כמו כן מותר להוליך את הקטן בעגלה מחוץ לבית במקום שאין איסור טלטול (ברשות הרבים או כרמלית), כגון במקום שיש בו עירוב – מותר לטלטל את העגלה. במקום הצורך יש מקום להתיר (ע"פ בירור עם רב) לטלטל את הקטן בעגלתו בכרמלית ע"י נכרי^[6]. ובאם הקטן כבר יודע ללכת בעצמו והוא בריא אף ברה"ר יש מקום להתיר לטלטלו ע"י נכרי במקום צורך גדול או לצורך מצוה^[7].

^[1] ראה שבת קכה, א, שם קלח, א וברש"י ד"ה "אבל מטה" שם. ירושלמי שבת פ"כ ה"א. טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדה"ז או"ח סשט"ו וסתרכ"ו. שו"ת נוב"י או"ח ס"ל. מנח"י ח"י סכ"ו. שש"כ פכ"ד סי"ג.

^[2] וראה בכ"ז קצה"ש סק"כ בדה"ש ח.

^[3] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סשל"ז ס"א

^[4] קצוה"ש סקכ"ט דה"ש נב. שש"כ פכ"ח הע' קג.

^[5] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סש"ח ספ"א. ואם נעצר ולא רוצה ללכת, מותר לשאתו פחות פחות מארבע אמות, אך להכניסו לבית אסור שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ו סי"א-ב. (ובאם הקטן מבועת ומפוחד ואיננו מוכן להמשיך ללכת ניתן להרימו בידיים בכרמלית ולקחתו לבית, שכיוון שהוא בגדר חולה התירו שבות דשבות להרגיעו).

^[6] ראה  בזה באריכות בקובץ העו"ב גליון תתקסב-תתקסז.

^[7] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סש"ח ספ"א שקטן היודע ללכת חי נושא עצמו ואיסור טלטולו הוא רק מד"ס, ולכן אמירה לנכרי בזה היא בגדר שבות דשבות.