שכר ההשגחה/הרבנות

כאשר התבקשתי ע"י הרב יורקוביץ' להכנס לעולם השחיטה, ערכנו יחד דיונים על התנהלות השחיטה, יש סוגיה גדולה ורחבה בפוסקים, כיצד מותר לרב לקחת שכר על כשרות.

בספר כנה"ג יו"ד סי' י"ח מביא באריכות הדיון בזה, ומביא את כל האפשרויות, בין אם רב בודד או ועד כשרות שיש בו כמה רבנים בין אם זה בי"ד, בסופו של דבר – ראוי לחכמים יראי השם וחושבי שמו להרחיק עצמם מן הכיעור והדומה לו.

יתירה מזו וחריף אף יותר, מביא אדה"ז [שו"ע שלו יו"ד א ס"ק י א] בשם הקדמונים, "ומה שנוהגים שהתרנגולים ששוחט לפני החכם נוטל החכם בשכרו וגם יש לו קצבה ושכר במה שנותן לו אחר כך רשות לשחוט מנהג רע הוא ומחמת זה באו כמה קלקולים שנותנין רשות והסכמה מחמת שכר פרנסתן אפילו למי שאינו ראוי לכך לכן כל ירא שמים יתרחק מן הכיעור והדומה לו ואל יהנה אפילו מן התרנגולים".

אדה"ז חוזר על כך שוב ושוב באופנים שונים, כשתורף הדברים: רב אינו יכול לקחת שכר ישיר על השחיטה שעושה, כי זה פתח לענינים בלתי רצויים. צריך מאוד להזהר מכך, בין אם מצד חשד, ובין אם מצד הטיית הדין.

[ראה בכורות כח,ב יו"ד שו"ת חו"י סי' קכב שו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא חלק ב סימן טו

[להעיר שמצאנו בפוסקים (ראה שו"ת יד הלוי אבה"ע סי' כה) שיש שסברו כי רב המקבל כסף עבור סידור חו"ק שוב איננו יכול להעיד על הקידושין, דמעת שהוא מקבל כסף מן החתן או הכלה ה"ה נוגע בדבר וכש"כ בנדו"ד]

לכן, מערכת כשרות צריכה להיות מסודרת בצורה שלא יהיה קשר כלכלי ישיר בין הסוחרים לבין הרבנים. וזה הטעם שהוקמו ועדי כשרות, כפי שכותב הרב משה פיינשטיין באגרות משה [יו"ד ח"ד סי' א], שכל הטעם של ועד כשרות ציבורי, הוא כדי שלא יהיה קשר בין הרבנים לסוחרים. הרבנים יקבלו את השכר מועד הכשרות, וועד הכשרות יעמוד מול הסוחר. קשר של סוחר-רב-משגיח – הוא קשר מורכב ובעייתי.

וב"ה, לאחר מאמץ גדול זכינו להיות הראשונים בכך בתחום שחיטות ליובאוויטש כיום שנוהגים באופן כזה שאין שיקה ישירה בין הסוחרים לרבנים.  ואכן רואים במוחש כיצד הדבר מסייע להתנהלות תקינה.