דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

אין מוצרים בסל הקניות.

לכל המאמרים

שעה שביעית

//

0 תגובות

//

1 דקות קריאה

//
מכון הלכה חב"ד

בסבב הכוכבים ישנם דברים ידועים כגון השפעת השמש והירח על לוח השנה, אך פחות ידוע על כוכבים אחרים המשפיעים על אורח החיים של האדם. אחד מנושאים אלו הוא נושא המזלות אשר אחד מהם הינו "מזל מאדים".

אומרת הגמ': "תניא ר' יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומיטתו מוצעת, מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כורחו. ואם לאו, מלאך רע אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך טוב עונה אמן בעל כורחו". מסבירים על זה הפוסקים, שהמלאך הטוב זהו מלאכו של צדק והמלאך הרע זהו מזלו של מאדים, ולכן צריך האדם לקדש בזמן שליטת 'צדק' בכדי שהמלאך הרע (-מאדים) יענה אמן בעל כורחו. ע"פ הנ"ל כותב אדמו"ר הזקן בשו"ע: יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו שעה שביעית אחר חצות היום..) אלא או קודם הלילה או לאַחר שעה תוך הלילה, לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו" (סמא"ל – הס"מ) וכן כותב הרבי בכמה מכתבים שלא לקדש בזמן זה.

יש להדגיש: איסור הקידוש בשעה שביעית הינו על מעשה הקידוש, דהיינו על היין, לא משנה אדום או לבן, או הפת.

מכיוון שהשעה האמתית בארץ היא 20 דקות קודם לשעון ההסכמי (שהרי אנו הולכים אחרי "שעון קהיר"), אף שעה שביעית  תחול 20 דקות קודם (לפי שעון חורף) מ 5:40 ועד ל 6:40. ובניו יורק השעון הוא 4 דקות קודם השעון האמתי ולכן שם זה מ 5:56 ועד 6:56 וכן בשאר מקומות.

מקורות: ראה שבת קנו,א (אם יש מזל לישראל: בגמ' שם מחלוקת בזה וכן בפוסקים (ראה שו"ת הרשב"א ח"א,יט שאין, ושם ח"א,קמח וח"ה,מח שיש, אך האדם יכול להשפיע עליו. בחיי בראשית טו,ה שעל כללות ישראל אין ועל יחיד יש "שהרי חכמת המזלות.. אין חז"ל מכחישים אותה כלל" ראה גם דיון והכרעת הרבי באחש"פ תשמ"ח (הע' 45) שכללות סוגיית "מזל שעה" נוגע לישראל והמחלוקת הינה על האפשרות לשנות. ראה גם לקוטי תורה ר"פ האזינו שלישראל יש מזל והוא מזל 'אין' (-אינו מושג כלל). לגבי מזל בא"י ראה תו"ב בשו"ע ספ"ב). שבת קיט ע"ב. שו"ת מהרי"ל סקנ"ב. שו"ע אדה"ז ח"ב סרע"ג ס"ב. לגבי זיהויי מלאך 'סמא"ל' – ס"מ. ראה תרגום יהונתן בראשית ג,ו, ספורנו שם א, כלי יקר שם לב,כה, ובכ"מ, רש"י סוכה כט,א, ערוך השולחן או"ח תרו,ה בשם פרקי דרבי אליעזר פט"ו ועוד מקומות רבים. שולחן מנחם ח"ב עמ' עא-ה. לכללות הענין: שערי ישיבה (צפת) ח"כ סמ"ב עמ' 514. בירורי מנהגים (לרש"י פרידמן), שבת עמ' 57-58.

פעולות פוסט

קבל את עלון שונה הלכות ישר אליך!

הקהל מדבר

0 תגובות

הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה

הוספת תגובה

הוספת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צור קשר בוואטסאפ