על שום מה נקבעה תענית-אסתר?
יום י"ג באדר נקבע כ"תענית-אסתר"[1], אף שלמעשה תענית זו אינה לזכר תענית שלושת הימים של אסתר[2], שכן הללו חלו בחודש ניסן[3], תענית זו נקבעה אפוא כזכר לתענית שהתענו בימי מלחמת היהודים להגן על נפשם בגלל גזירת המן; וכפי שנאמר[4] "דברי הצומות וזעקתם"[5]. ומבאר הרבי, שהטעם בפשטות ע"כ שנקראת התענית בשם "תענית-אסתר", משום שבי"ג באדר היו היהודים צריכים "לעמוד על נפשם"[6], ומובן שלא יכלו להתענות, משא"כ אסתר שהיא היחידה שהיה ביכולתה לצום, ולכן נקבעה התענית שביום זה על שמה[7]. בשנה זו, בה י"ג אדר (שני) חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי[8].
מעלתה של תענית-אסתר היא, בכך שלא נקבעה על מאורע מצער, ולכן אף בזמן הגאולה כאשר כל הצומות יתבטלו, צום זה ישאר[9], להיותו בדרגה כה גבוהה עד שאין בה חילוק בין גלות לגאולה[10].
מהו טעמו של מנהג "אגרא-דתעניתא" ומתי יש לקיימו?
אודות ימי התעניות, אמרו חכמים: "אגרא-דתעניתא צדקתא"[11], ופירש רש"י: "שנותנין צדקה לערב לפרנסת העניים שהתענו היום"[12], כלומר שעיקר השכר שמקבל האדם על התענית הוא תמורת הצדקה שמפרנס בה את העניים במוצאי הצום. ואכן מנהג קדום היה בקהילות ישראל גבאי-הצדקה היו הולכים עם הקופה בבית-הכנסת ביום התענית[13]. וכתב החיד"א שיש רמז לזה, שבמילה "תענית" יש את המילה "עני" באמצע, ומחוץ לה המילה "תת", לרמז שיתנו לעני צדקה ביום התענית[14].
בטעם מנהג "אגרא-דתעניתא" מבאר המהרש"א[15] שכיוון שכתוצאה מהתענית חסך אדם כסף בכך שלא קנה מוצרי אכילה לסעודתו, לכן יש לתת סכום זה לצדקה, בכדי שלא יהנה מן הצום. נהגו לתת את כספי "אגרא-דתעניתא" בעת תפלת המנחה, כנרמז בהפטרת הצום "שמרו משפט ועשו צדקה"[16], ויש שנהגו לתת בשחרית[17].
בהזדמנויות רבות עורר הרבי על חשיבות המנהג[18], וכי ביום התענית יש להרבות בנתינת הצדקה הן בכמות, והן באיכות[19].
[1] ראה תנחומא בראשית פ"ג; שאילתות דרב אחאי גאון, שאילתא עט – לפורים; טושו"ע ונ"כ או"ח סתרפ"ו.
[2] אסתר ד, טז.
[3] ראה מגילה טו, א; וראה פדר"א פ"נ; וראה שו"ע אדה"ז או"ח סת"צ ס"ב; תו"מ חכ"ב ע' 220 ואילך.
[4] אסתר ט, לא.
[5] רמב"ם פ"ה מהל' תעניות ה"ה.
[6] ראה אסתר ח, יא-ב.
[7] לקו"ש ח"ו ע' 371-2 בהע' ובשוה"ג שם.
[8] שו"ע סתרפ"ו ס"ב.
[9] ראה ישעיה נח, ה; וראה אגה"ת פ"ב.
[10] ראה התוועדויות תשמ"ו ח"ב ע' 696.
[11] ברכות ו, ב.
[12] שם ד"ה אגרא.
[13] וכמו שכתב המהר"א טירנא ב"סידור המנהגים" (מנהג ר"ח אייר אות ד).
[14] שמחת הרגל על הגש"פ להחיד"א למוד ג' (סימני הסדר, רמז שני) "עורך".
[15] ברכות שם ד"ה ואגרא.
[16] ישעיהו נו, א; ראה תוד"ה הקורא מגילה כא, א; מטה משה סתשנ"ה; וראה א"ר סתקס"ו, סק"ב, שהטעם שנותנים בתפילת מנחה, ולא בבוקר, הוא כדי שיוכלו לשער מה שהיה אוכל ביום התענית וזה ייתן לעניים לערב.
[17] מנהגי אמסטרדם.
[18] ראה התוועדויות תשמ"ט ח"ב ע' 460, ובהערה 35 שם.
[19] ראה רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ד; טושו"ע ונ"כ יו"ד סרמ"ט ס"ג; וראה לקו"ש חכ"ה ע' 471.
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה