מבצע שופר

זמן מצוות שופר והחייבים במצווה

יש לזכות יהודים רבים ככל האפשר במצות תקיעת שופר, ובמיוחד אלו הנמצאים במקומות סגורים כבתי רפואה וכיוצא בזה, ואינם יכולים ללכת לבית הכנסת. מצות תקיעת שופר הינה בכל היום עד צאת הכוכבים^[1], אמנם משעת השקיעה ואילך שהוא ספק לילה, יתקע בלא ברכה^[2]. התוקע בשופר בעת 'מבצע שופר', צריך גם הוא להיות בקי בהלכות שופר, ונכון שילמד בבוקר את המאמר ד"ה 'להבין ענין תקיעת שופר' שנדפס בסידור^[3].

יש לזכור כי תקיעת שופר אסורה ביום טוב^[4], ורק לצורך קיום המצווה מותר לתקוע. לכן, יש להקפיד לתקוע רק עבור מישהו שמקיים בכך מצוה, ולא לתקוע תקיעות לחינם – כגון, כאשר תוקע לשם משחק, או כדי לקרוא לאנשים וכדומה. נשים יכולות לברך כאשר הן שומעות תקיעת שופר, וגם מותר לתקוע עבורן. אך התוקע אינו יכול לברך עבורן באם יצא כבר ידי חובתו – אלא הן יברכו לעצמן^[5]. באם אינן מעוניינות לברך, יתקע עבורן ללא ברכה. קטנים אינם חייבים במצות 'תקיעת שופר'. אמנם קטן שהגיע לגיל חינוך חייב אביו לחנכו לשמוע תקיעת שופר, ולכן מותר לתקוע עבורו גם אם התוקע כבר יצא ידי חובה^[6].

הברכות והתקיעות

כאשר התוקע כבר יצא ידי חובתו, לכתחילה יברך האדם היוצא בתקיעה זו ידי חובתו. באם ישנם כמה אנשים – אחד יברך בקול ויוציא את כולם ידי חובה^[7]. במקרה שאין השומע יודע לברך – יאמר אתו את הברכה מילה במילה, או יראה לו את הברכה בסידור. אך באם אין השומע יכול לומר את הברכה בעצמו ואינו מצליח לחזור על הברכה כראוי אחרי התוקע, יכול התוקע לברך, גם אם התוקע עצמו יצא כבר ידי חובתו, והשומע יענה 'אמן'^[8]. ניתן להחליף בעל תוקע גם באמצע התקיעות, וימשיך התוקע השני מאותו המקום שעצר הראשון, ואין צריך לברך שוב^[9].

מספר התקיעות הוא 30 קולות (תשר"ת שלוש פעמים, תש"ת שלוש פעמים ותר"ת שלוש פעמים)^[10]. בתקיעת 'תשר"ת', צריך שהשברים והתרועה יהיו בנשימה אחת, כמו ב'תקיעות מיושב'. בעת 'מבצע שופר' יש לשים לב, אשר גם כאשר השומעים ממהרים – התקיעות נעשות כהלכה. בעיקר יש להשגיח, אשר: א) אורך התקיעות הוא כפי ההלכה. ב) יש הפסק של נשימה בין כל תקיעה ותקיעה. מומלץ להתייעץ עם רב מורה הוראה, מהו האורך המינימלי של התקיעות וכיו"ב – כך שיוכלו לקיים את המצווה כראוי, ולזכות כמה שיותר אנשים במצות שופר^[11].

^[1] שו"ע אדה"ז סתקפ"ח ס"א.

^[2] בסדור החמיר אדה"ז לגבי תפלין ועוד, שמתחילת השקיעה נחשב לילה (משא"כ בשלחנו – ס"ל ס"ד – כ' דהיינו צאת הכוכבים). ולפ"ז אפשר שגם לענין שופר, לדעת אדה"ז בסדור אין לתקוע אחרי השקיעה. וכיון שמידי ספיקא עכ"פ לא נפקא, יתקע ולא יברך.

^[3] עפ"י ספר המנהגים ע' 56 והערה 7.

^[4] שו"ע אדה"ז סתקפ"ט ס"ב. סתקצ"ו ס"ב (הטעם – משום 'עובדין דחול'. – שו"ע אדה"ז סתקפ"ח ס"ד). ואפילו על מנת להתלמד לתקיעות של יום ב' – אסור. אמנם, מותר לומר לילדים קטנים שיתקעו להתלמד, מכיוון שזה חלק ממצות חינוך. שו"ע אדה"ז סתקצ"ו שם.

^[5] שו"ע אדה"ז סתקפ"ט ס"ב.

^[6] שו"ע אדה"ז סשמ"ג ס"ב. מט"א סתקפ"ט ס"ד.

^[7] עפ"י שו"ע אדה"ז סתקפ"ה ס"ח.

^[8] שו"ע אדה"ז סתקפ"ה ס"ה.

^[9] שם ס"ח.

^[10] כשאי אפשר כלל לתקוע 30 קולות, יתקע 10 קולות (תשר"ת תש"ת תר"ת) ללא ברכה. ויש אומרים שיכול אף לברך על כך, וספק ברכות להקל. וראה בסוף הספר 'תשרי הלכה למעשה', שאלות ותשובות 3.

^[11] ליתר הרחבה ראה ספר הלכה למעשה מועדים תשרי בהוצאת מכון הלכה חב"ד (מהדורת ה'תש"פ) פ"ז.