שונות

בציווי על מצות "הקהל" נאמר[1]: "הקהל את העם האנשים והנשים והטף"[2], ומסופר בגמרא על רבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר…

בקיאות בהלכות הצריכות על למוד התורה נאמר: "ושננתם", ודרשו חכמים: "אל תקרי 'ושננתם' אלא 'ושלשתם' . . שליש במקרא שליש…

אודות קיום מצות הקהל בימינו, מתעוררת השאלה מפני מה לא נקבע למצווה זו "זכר" כפי שמצינו במצוות שהיו נהוגות בזמן…

פעמים רבות מעורר הרבי על כך שהיות שאנו מצווים "ליראה את ה' כל הימים", על כן פעולתה של מצות הקהל…

בשנת תשמ"א, שהייתה שנת "הקהל", החל הרבי באמירת שיחה בכל אחד מלילות חג הסוכות, ובשיחת ליל ראשון של חג הסוכות…

לאחר שנמסר ספר התורה לידי המלך, היה המלך קורא באזני העם מתוך ספר התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם…

לפני הקריאה בתורה ולאחריה, בירך המלך כדרך שמברכים כל הקוראים בתורה בציבור. ולאחר מכן הוסיף עוד שבע ברכות, ואלו הן:…

קיימות שיטות שונות בהגדרת חיוב מצות הקהל, יש הסוברים שזו חובת המלך, ובכך שהציבור מתקהלים מקיים המלך את מצוותו. לעומתם…

על אף שמצות הקהל נוהגת בזמן שבית המקדש קיים, וחיובה הוא רק במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות, מעורר…

לדעת רש"י ספר התורה שישמש לקריאת המלך במעמד הקהל[1], היה ספר התורה שכתב משה רבינו[2]. אלא שעל פי זה צריך…

מצות הקהל למעשה נהגה בבית המקדש. במוצאי היום טוב הראשון של חג הסוכות, היו הכוהנים מתפרסים בחוצות ירושלים וחצוצרות של…

הכרעת וסתירת דברי האב אודות מצוות מורא אב אמרו חכמים: "ולא סותר את דבריו ולא מכריעו"[1], כלומר, אם היה אביו…