האם מברכים שהחיינו על ראיית חבר טוב שלא נפגשו זמן רב?
מן הדין הרואה את חבירו שלא ראהו 30 יום ושמח כעת בראייתו מברך שהחיינו, אך בפועל המנהג שאין מברכים שהחיינו על ראיית חבירו.
מקור:
- סדבה"נ פי"ב סי"א, ספה"ש תשמ"ט ח"ב עמ' 738

הרב יוסף יצחק זלמנוב
לכל השו"ת
מן הדין הרואה את חבירו שלא ראהו 30 יום ושמח כעת בראייתו מברך שהחיינו, אך בפועל המנהג שאין מברכים שהחיינו על ראיית חבירו.
מקור:
הרב יוסף יצחק זלמנוב
פעולות שאלה ותשובה
כדי להיות חייב בברכה אחרונה בוודאות, צריך שיהיה כזית בפרי (27 סמ''ק), בד''כ בתמר אין כזית, אלא אם כן הוא ממש ענק. (לכן לא מומלץ לאכול תמר אחד שלם כי נכנסים לספק ברכה כי יש דיעה שעל פרי שלם מברכים ברכה אחרונה אף שאין בו כזית, אלא שלא נפסקה ההלכה כדיעה זו).
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
א. לגבי ערלה, בארץ ישראל נוקטים שחייב בערלה, בחו''ל נוקטים להקל שהוא כירק ואין בו ערלה. ב. ברכתו האדמה. ג. לעניין מעשר זה לא כל כך משנה, כי גם פרי העץ וגם פרי האדמה חייבים בתרומות ומעשרות.
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
כן, אם לא התחיל עדיין את פסוק שמע ישראל עונה בקדושה על: קדוש, ברוך, ימלוך, וכן עונה אמן על ברכת הא-ל הקדוש.
לעמוד השאלההרב דניאל לנאו
מפאת חשיבותו של היין מברכים עליו אף בתוך הסעודה, אלא שבשבתות וימים טובים אין מברכים על היין בסעודה - כיוון שהקידוש הוא מצרכי הסעודה ונפטר בברכת "הגפן" שבקידוש, ואף השומעים את הקידוש שטעמו מהיין נפטרו בברכה זו. אולם ברכת "הגפן" בהבדלה אינה פוטרת את שתייתו בסעודה שלאחריה, אלא אם-כן חשב בעת-הברכה לשתותו בסעודה. ולגבי משקאות חריפים המוגשים בתוך-הסעודה לאמירת "לחיים" וכדומה הדעה הרווחת למעשה שאין מברכים עליהם כלל בתוך הסעודה.
לעמוד השאלההרב ליאור רוזנבוים