
שאלות ותשובות
33 תוצאות
-
האם מותר לי לעשות ביטוח שניים על דעת שבגמר הטיפולים אני עוזב את הביטוח שדרכו אני עושה את הטיפול?
אם לפי החוזה / ההסכם של הביטוח זה אפשרי, אז מותר. ואפשר לשאול גם את הנציג מכירות ולא צריך לבדוק את זה מול מנהלי החברה.
לעמוד השאלההרב דניאל גראבסקי
359 צפיות -
האם מותר לשים עטיפה יפה למוצר פשוט כדי שיראה מרשים יותר וכך מוכרים אותו יקר יותר או שזו הונאה?
זו לא הונאה כך דרכו של עולם, הבעיה היא לצייר או לשים תמונה של המוצר באופן מטעה דהיינו שונה בגודלו או בצורתו מכפי שהוא מתוך ידיעה שזה יטעה את האדם זו הונאה, אך לעשות אריזה יפה כדי למשוך את העין אין בעיה.
לעמוד השאלההרב שרגא נתן דהן
822 צפיות -
אני הולך לקנות חפץ מסוים שעולה 25 ש"ח, ויש כרגע מבצע שאם קונים שלושה המחיר הוא 20 ש"ח. התבקשתי ע"י חברים לקנות להם חפץ כזה, האם אני יכול לבקש מהם לשלם 25 ש"ח, או שעלי לבקש 20 ש"ח?
אתה יכול לומר להם מלכתחילה שמחיר החפץ בחנות הוא 25 שח, שכן זו האמת, כך שאם זה מקובל עליהם, אין בעיה. גם אם לא אמרת מראש, ומובן שישלמו לך כמה ששילמת, אתה יכול בהחלט לומר שלמרות ששילמת בפועל פחות, אתה מעוניין במחיר המלא.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
1167 צפיות -
האם מותר לצורך אוכל, להפעיל אצלי בבית מיקסר או בלנדר מרעיש, בשעת לילה מאוחרת, שיתכן ויפריע לשכנים?
אף שבהרבה מקרים השכנים לא יכולים לכפות על שכנם לא לעשות רעשים כאלו, אך כיוון שעשיית רעש בשעות שאנשים ישנים מפריע להם לישון, הרי הם כחולה ויכולים למחות על הרעש.
לעמוד השאלההרב אייל פלד
116 צפיות -
כיצד ינהג מי שהושמעו בפניו דברי רכילות?
נפסק להלכה שכל האומר דבר לחברו אסור לאומרם עד שיאמר לו לך אמור, ובדברים שאמרם אדם בסתר על אדם והלך חברו וגילה לו את הדברים שנאמרו עליו, הרי הוא עובר אף על איסור הולך-רכיל. וכשם שאסור לומר דברי רכילות, יש איסור על השומע לקבל דברים אלו, ואמרו חכמים שקבלת הדברים חמורה יותר מאמירתם, ועל כן אין לקבלם.
לעמוד השאלההרב אברהם הרוניין
1189 צפיות -
המבטיח מתנה לאדם או לילד קטן שלא בידיעת המקבל – האם המבטיח חייב לקיים הבטחתו?
נאמר “הין צדק” ודרשו חכמים: “שיהא הין שלך צדק ולאו שלך צדק”. ועוד אמרו: ”כל מי שנושא ונותן באמונה .. מעלין עליו כאילו קיים כל התורה כולה”. כלומר, על האדם לעמוד בדיבורו. ונפסק להלכה: "מי שאומר לחבירו ליתן לו מתנה, ולא נתן, הרי זה ממחוסרי אמנה", כלומר, כאשר הבטיח מתנה סמלית שבאפשרותו להעניק – עליו לקיים הבטחתו כיוון שמקבל ההבטחה סמך בדעתו לקבל את המתנה. כיוון שהאיסור לחזור מדיבורו תלוי בסמיכות דעתו של המקבל. כתבו הפוסקים שאם ההבטחה הייתה שלא בפני המקבל, אין איסור לחזור בו שהרי אם לא שמע את ההבטחה לא התכוון לקבלה. אולם דעת אדמוה"ז להחמיר אף בכך. ודנו הפוסקים אודות הבטחה לקטן, האם סמיכות דעתו של קטן שווה לזו של גדול. היו שסברו שההבטחה לקטן שווה לדין הבטחה כשאין המקבל בפניו: מאחר ואין לקטן דעת, ואינו סומך את דעתו על הבטחת הנותן, נחשב הדבר כאילו נעשית ההבטחה שלא בפני המקבל. אולם לדברי אדמוה"ז שהובאו בהלכה הקודמת עולה כי יש להחמיר גם ללא סמיכות דעת המקבל. ואכן פוסקים רבים כתבו שאף הבטחות לקטן יש לקיים ובפרט לקטן שכבר מבין. מעבר לכך צוו חז"ל שיש לקיים את ההבטחה לקטן, כדי שלא ללמדם לשקר.
לעמוד השאלה433 צפיות -
אנחנו משחקים ליד בית פרטי והרעש מפריע לדיירים, האם הם יכולים לאסור עלינו לשחק?
אם זה מפריע להם, אתם צריכים להזהר שלא להפריע להם, גם במחיר ויתור על המשחק.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
212 צפיות -
מישהו פגע בי ואחר כך עבדתי על עצמי ומחלתי לו בלב שלם, האם עדיין אני צריך למחות בו?
אין צורך, וזה לשון הרמב"ם: "מי שחטא עליו חבירו ולא רצה להוכיחו ולא לדבר לו כלום, מפני שהיה החוטא הדיוט ביותר, או שהיתה דעתו משובשת, ומחל לו בליבו ולא שטמו ולא הוכיחו, הרי זו מידת חסידות, לא הקפידה התורה אלא על המשטמה".
לעמוד השאלההרב שלמה הלפרן
357 צפיות -
אדם נפגע ממני, אני מבקש את סליחתו ואינו מוכן לסלוח, מה עלי לעשות?
תנסו לברר מדוע אינו מוכן לסלוח. אם יש סיבה לכך, כגון שטוען שאתם חייבים לא משהו וכדומה, תשתדלו לפצות אותו. אם אין סיבה וביקשתם פעם פעמיים ושלוש ואינו סולח, אינכם חייבים לבקש יותר.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
542 צפיות -
אדם אמר בשמי דבר שלא אמרתי, וכתוצאה מכך נפגע אדם, האם אני צריך לבקש סליחה על כך?
-
מהו איסור "הולך רכיל"?
הגדרת איסור "הולך-רכיל", הוא המעביר מידע מחברו ואחר-כך הולך ואומר: "כך-וכך אמר פלוני עליך", דבר זה אסור אף-על-פי שהדברים שהשמיע לאחרים הנם אמת, ואפילו הנם דברים שאין בהם גנאי כלל, כיוון שעלול להיווצר מכך שפיכות-דמים; (כדוגמא לכך הביאו רבותינו את סיפורו של דואג שבתקופת בריחתו של דוד משאול, סיפר לשאול שאחימלך הכהן הגדול עזר לדוד, וסופו של הסיפור היה שדואג עצמו הרג שמונים וחמישה כוהנים, "ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק" (שמואל-א כב, יט)).
לעמוד השאלההרב אברהם הרוניין
244 צפיות -
סיכמתי עם סוכנת שאעזר בה בהשגת הויזה (היא כבר שלחה לי במייל את הפרטים שעלי לשלוח לה), לאחר מכן נודע לי שיש אפשרות להשיג את השירות הרבה יותר בזול, האם אני יכולה לחזור בי ממה שסיכמתי?
-
אדם שפגע בי, והוא אינו מודע לכך, אך קשה לי לסלוח לו, מה לעשות?
-
האם מותר להציע מחיר גבוה במכירת עליות בבית הכנסת, רק על מנת שאדם אחר יעלה את המחיר?
כאשר אין כוונתו לקנות וכל מטרתו רק להעלות את המחיר, יש בכך משום איסור הונאה - ואסור לעשות כן.
לעמוד השאלההרב שי שמעון כהן
823 צפיות -
האם מותר לדבר בשבח אדם אחר או שזה נכלל באיסור רכילות?
מותר וחשוב לספר בשבח חבירו, אלא אם כן זה בפני שונא שלו, או במצב שיודע שהדיבור הטוב יגרום לאנשים לדבר בגנותו. ובכל אופן אין להרבות ולהגזים בשבחים בצורה שזה עלול להביא לידי גנותו.
לעמוד השאלה474 צפיות -
מישהו מבייש אותי ברבים באיזה דבר שהוא היחיד שראה, האם מותר לי להכחיש אותו?
מותר לשנות ולא לשקר ממש, אמנם אם זה ממש מציק ולא אפשרי להשתיק את הקול יש מקום להתיר ל'שקר' ממש, ראוי שתפנה לרב מקומי שאתה סומך עליו ותפרט לו את הדברים.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
365 צפיות -
האם יש איסור לחשוב מחשבות רעות על יהודי אחר?
מן הדין אין איסור במחשבה בלבד, אמנם על פי חסידות יש להיזהר מכך מאד, וכמו שכותב אדמו"ר הזקן "ואיש את רעת רעהו על תחשבו בלבבכם... ואם תעלה יהדפנה.. וכמו מחשבת עבודה זרה ממש".
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
570 צפיות -
האם על פי הלכה אדם מחוייב לומר שלום לחברו או לשאול בשלומו?
במסכת אבות נאמר 'הוי מקדים בשלום כל אדם', ובגמרא מסכת ברכות משמע שהחיוב להקדים הוא רק לחברו שרגיל ליתן לו שלום, אבל במהרש"א משמע שזו חובה לכל אדם ופטור ממנה רק אם יש חשש שמי שפנה אליו לא יענה שאז מכשילו - דאם לא משיבו נקרא גזלן. וכן בספר חרדים מגורי האר"י כתב שזו מצוה מדברי קבלה. אכן חז"ל מאוד שקדו לחזק עניין זה של רדיפת ושאילת שלום ואף התירו לשאול את חברו בשם השם כמבואר במסכת ברכות ויש ראשונים שאף החשיבו זאת לחובה, אמנם מהר"י אסאד ביאר שיש שנמנעו מלשאול בשלומו שלא יצטרך להזכיר שם שמיים על האדם. אכן למעשה טוב ורצוי לשאול בשלום חברו, וגם מקיים בזה מצות אהבת ישראל אך לא נהגו להזכיר דוקא את המילה שלום או להזכיר את השם בשאלה.
לעמוד השאלההרב חיים קיז'נר
882 צפיות -
איזה שם אסור לכנות לחברו?
מעיקר הדין, אסור לכנות את חברו רק בשם שיש בו גנאי, כגון כינוי שיש בו פגם משפחה, או פגם עבירה וגם אם הלה כבר הורגל בכינוי זה ואפילו מכנהו כך בדרך צחוק והיתול - אסור. ולמעשה יש להימנע מכל שם או כינוי שהאדם בוש בו. אך שכשמכנים אדם בכינוי ללא כוונה כלל לגנותו, ואף הלה אינו מתבייש בו כלל, אין בכך כל איסור.
לעמוד השאלההרב שי שמעון כהן
620 צפיות -
האם יש איסור הלכתי לקלל בן אדם?
-
האם מותר לאדם להקליט דברי חבירו ללא רשותו?
נאמר: "וידבר ה' .. לאמר" ודרשו חכמים שהאומר דבר לחברו, גם שלא בסוד, אסור לספרו לאחרים עד שיורה לו בפירוש. יש שלמדו שהאיסור הוא מצד דרך-ארץ שלא לספר ללא הוראה מפורשת 'לאמור'. ויש שלמדו זאת מכך שכתוב "לאמור" שמשמעותו הוא 'לא-אמור' כלומר שאסור לו לספרו לאחרים. כי ע"י הפרסום עלול להינזק, ולכן אסור לאומרו לאחרים, עד שיורה לו. לגבי כתיבת והקלטת הדברים, כתבו הפוסקים שמצד דרך-ארץ יש מקום להקל כי אינו "אומר". אך מצד חשש היזק, גם בכתיבה והקלטה יש להיזהר. וראוי ליטול רשות מחברו לפרסמם ובפרט בדברים שנאמרו ביחידות. ודברים שנאמרו בציבור לפרסום, לכו"ע אין איסור להפיצם אא"כ האומר אסר זאת.
לעמוד השאלההרב שמואל מקמל
389 צפיות -
האם מותר לירוק ברחוב, בצורה העלולה להגעיל אנשים אחרים?
הגמרא כותבת שכאשר רבי יוחנן היה מגיע לפסוק: "כי את כל מעשה האלקים יבא במשפט על כל נעלם" היה בוכה, ואומר: "עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו?", ומבאר רש"י שכוונת הפסוק: שאף דברים הנעלמים ממחשבתו של אדם והוא עושה אותם בשוגג, יביא האלוקים במשפט. שואלת הגמרא: "מאי על כל נעלם? אמר רב: זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר: זה הרק בפני חבירו ונמאס". היינו שהרואה את חברו עושה מעשה זה, נגעל מכך, ולכן העושה מעשה זה עלול להישפט על כך בבית דין של מעלה. ולכן אין לירוק ברחוב ואדם הצריך לירוק יעשה זאת בצד לא ליד אנשים, ויקנח את הרוק בנעלו וכדומה.
לעמוד השאלההרב מנחם מענדל ויינר
153 צפיות -
האם מותר לומר לאדם דבר שאינו נכון, על מנת שלא יפגע?
-
האם בזמננו קיימת המצוה ללוות אורחים?
אמנם מקור המצווה הוא בגמרא, והרמב''ם ביאר את פרטי קיום מצווה זו. אך רבים תמהו למה לא מובאת מצווה זו בטור ושולחן ערוך. ומהביאורים בזה: הרמ''א ביאר שבזמן הזה מוחלים. ובערוך השולחן ביאר שעכשיו לא נהגו בזה כי לא הולכים ברגל אלא נוסעים ואילו החפץ חיים כתב שהליווי הוא כדי להראות לאורח את הדרך ובזמננו שהדרכים עם שילוט, לא צריך.
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
509 צפיות -
השתמשתי בחפץ שאינו שלי, שהיה קרוע קצת, והרסתי אותו ללא כוונה, האם מותר לי לשנות מהאמת מפני השלום ולא לספר זאת?
כנראה שיש כאן אי הבנה של המושג "לשנות מפני השלום" שצריך להיזהר בו מאד, ולא חל בכל מקרה, אלא רק על סיפור דברים שקרו בעבר, והשינוי לא יגרום כמובן להפסד ממון. במקרה שציינתם, עצם השימוש "שואל שלא מדעת" נחשב כגזל, וממילא חייב לשלם את הנזק שגרמת, גם בלי כוונה, שהרי אדם מועד לעולם. כך שאין מקום לשקר ח"ו ולהכשל גם בגזל..
לעמוד השאלההרב שי שמעון כהן
548 צפיות -
ראיתי בחנות מסויימת בגד שמצא חן בעיני, וביקשתי מהמוכר שישמור לי לכמה ימים כדי שאחזור וארכוש. למעשה, מצאתי את אותו בגד בחנות אחרת במחיר יותר זול. האם עלי לקנות מהראשון כיון שאמרתי לו שאני רוצה לקנות?
נכון ביותר לקנות מהראשון שטרח עבורך, ובפרט שאדם צריך לעמוד בדבריו.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
490 צפיות -
צילמתי יהודי שיושב ולומד בספר מסוים בבית כנסת שיש בו קהל רב, האם אני יכול לפרסם את התמונה לצורך שיווק הספר?
-
ירדתי על חבר בקבוצת ווצאפ של הקהילה לאחר שכתב אלי משהו בקבוצה. בקשתי ממנו סליחה והוא לא ממש רוצה לקבל. אמרתי לו שאני מוכן לכתוב סליחה בקבוצה בפני כולם והוא אמר לי לא לכתוב בקבוצה. האם מותר לכתוב בכל זאת אפילו שהוא לא מסכים?
-
כשיש מבצע בחנויות מוגבל לכמות פריטים מסוימת וכבר קניתי, מותר לי לשלוח אדם אחר שיקנה אותם עבורי?
כן, החנות אינה מגבילה את הקונה שאסור לו למכור את המוצר לאחרים, וממילא כשם שיש לקונה הנאה להשתמש במוצר לעצמו, כך יש לו הנאה לקנות את המוצר עבור אדם אחר.
לעמוד השאלההרב שי שמעון כהן
1066 צפיות -
מותר להתפלל שיהודי שעשה עוול בל יתואר, עוול שכל יהודי לא היה מאחל לעצמו, ימות?
אנו הולכים לפי המובא בגמרא שר' מאיר התפלל שימותו אלו שהציקו לו, ואז אמרה לו אשתו ברוריה, כתוב בפסוק יתמו חטאים ולא כתוב יתמו חוטאים, ואז ר' מאיר התפלל עליהם וחזרו בתשובה. ועוד יש בגמרא ''יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו'', היינו שיהודי הוא כרמו של הקב''ה, ורק הוא זה ש''יטפל'' בקוצים.
לעמוד השאלה385 צפיות -
מהי גדרה של מצוות אהבת ישראל?
אמרו חכמים: "מקדש שני . . מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת-חנם", ולכן אהבת-ישראל בימי בין המצרים "היא דבר בעתו . . דחורבן בית-שני שקרה מפני שנאת-חינם". והחידוש בדורנו שהאהבת-ישראל היא "בתור טעימה והתחלה דהגאולה האמיתית והשלימה . . מצד בחינת ה'יחידה' שבכל ישראל בשווה". מצוות אהבת-ישראל היא לאהוב את כאו"א מישראל כגופו, לפיכך צריך לחוס על כבודו ועל ממונו של חברו כשם שחס הוא על שלו. וכל הדברים שאדם רוצה שיעשו לו, מצוה עליו לעשותם לאחיו מישראל. וכותב אדה"ז שהדרך הישרה להגיע לקיום מצוות אהבת-ישראל, היא ע"י שהאדם יגביר את נפשו על גופו, כי מצד הנפש, כל ישראל הם אחים ממש בשרש נפשם בה' אחד. ואפילו אם חברו חטא כנגדו בדבר שבממון אסור לשנאתו בלבו. אך לא ישתוק, אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו "למה עשית לי כך וכך". ואם רוצה למחול לו ולא להוכיחו, הדבר אפשרי, כי לא הקפידה תורה אלא על השתיקה והשנאה בלב. מי שציער את חברו או פגע בו, עליו לרצותו ולבקש ממנו מחילה. ומצווה על הנפגע שימחל מיד כשמבקש ממנו מחילה, וממידת ענווה ראוי שימחל אפילו כאשר הלה הוציא עליו שם רע. ומדת חסידות היא שלא זו בלבד שלא יעלה שנאת חברו בלבו אלא אדרבה יגמול טובות למי שהצר לו. כמו שנהג יוסף עם אחיו.
לעמוד השאלההרב שי שמעון כהן
327 צפיות -
האם לכתחילה מותר לדבר לשון הרע על גוי?
אף שבחפץ חיים כתב שמן הדין מותר לספר לשון הרע על נכרי. אין לעשות זאת כפי שכתב המנורת המאור (פרק י"ח) "כלך מלשון הרע, ואפילו על גוי אל ירגיל עצמו לספר לשון הרע ואפילו על בהמה טמאה". ובשו"ת ארץ צבי (ח"ב חו"מ סי סט), ביאר שאף לנכרי עצמו יש איסור לספר לשון הרע כיון שזה מידות רעות שאף בני נח צריכים להתרחק מהם עיי"ש.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
823 צפיות -
האם ישנם מקרים בהם מותר לשמוע לשון הרע לצורך כלשהו?
נאמר "לא תישא שמע שווא". ואמרו חכמים, שגדול עונש מקבל לשון-הרע מן המספר. אלא שבארו חז"ל שכיש סיכוי שעל-ידי השמיעה יפיק תועלת, מותר לחקור את נכונות הדברים ולפעול בהתאם. אחת הדוגמאות שהובאו בחז"ל על-כך היא מגדליה בן אחיקם, שלפני שנהרג קיבל מידע על-כך אך סרב לקבל זאת מחשש איסור "קבלת לשון-הרע". כתוצאה מכך נהרג הוא והיהודים עמו שתוארו בפסוק "אנשים אשר הכה .. גדליה". ומדייקים חז"ל שלא היה צריך להאמין לסיפור לשון-הרע, אבל היה עליו לחשוש, וכיוון שלא חש לכך "מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן". אך אם לא תצמח תועלת מהשמיעה או שהשמועה התבררה כמופרזת אין לקבלה וודאי שלא לפרסמה.
לעמוד השאלההרב שמואל מקמל
690 צפיות