דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

No products in the cart.

לכל השו"ת

מי שנמצא במקום שאינו נקי, כיצד ינהג לגבי ברכת ברקים ורעמים?

נאמר במשנה: "על הרעמים .. ועל הברקים .. שכוחו וגבורתו מלא עולם". וביארו בגמרא שיש לברך אף "עושה מעשה בראשית", וכותב אדמוה"ז, שהמנהג לברך על הברק "עושה מעשה בראשית" ועל הרעם "שכחו וגבורתו", משום שהרעם מראה יותר כח וגבורה. ויש לברך מיד בתוך כדי דבור אפילו באמצע התפלה חוץ מפסוק ראשון של קריאת-שמע וברוך שם ותפילת שמו"ע. ואם נמצא הוא במקום שאינו נקי, אם יכול לצאת מיד למקום נקי ולברך בתוך כדי דיבור, חייב לעשות כן –כמובן שאם התחייב בנטילת ידיים אף ייטול ידיו קודם. ואם לא יספיק לעשות זאת בתוך כדי דבור יברך בלא שם ה' כשייצא.

מקור:

  • ברכות נד, א
  • טוש"ע ונ"כ או"ח סרכ"ז
  • שו"ע אדמוה"ז סס"ו ס"ד
  • סדר ברכות הנהנין פי"ג סט"ו, יז
  • קצות השלחן סס"ו סי"ב ובבדי השלחן סקכ"ב

פעולות שאלה ותשובה

  • 330 צפיות

שאלות נוספות בנושא

  • האם צריך לברך ברכה אחרונה על תמר אחד גדול?

    כדי להיות חייב בברכה אחרונה בוודאות, צריך שיהיה כזית בפרי (27 סמ''ק), בד''כ בתמר אין כזית, אלא אם כן הוא ממש ענק. (לכן לא מומלץ לאכול תמר אחד שלם כי נכנסים לספק ברכה כי יש דיעה שעל פרי שלם מברכים ברכה אחרונה אף שאין בו כזית, אלא שלא נפסקה ההלכה כדיעה זו).

    לעמוד השאלה
    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    1686 צפיות
  • האם פפאיה נחשבת כפרי העץ או כפרי האדמה, לענין ערלה, מעשרות וברכה?

    א. לגבי ערלה, בארץ ישראל נוקטים שחייב בערלה, בחו''ל נוקטים להקל שהוא כירק ואין בו ערלה. ב. ברכתו האדמה. ג. לעניין מעשר זה לא כל כך משנה, כי גם פרי העץ וגם פרי האדמה חייבים בתרומות ומעשרות.

    לעמוד השאלה
    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    763 צפיות
  • האם מותר לענות לקדושה, בין ברכת אהבת עולם לשמע ישראל?

    כן, אם לא התחיל עדיין את פסוק שמע ישראל עונה בקדושה על: קדוש, ברוך, ימלוך, וכן עונה אמן על ברכת הא-ל הקדוש.

    לעמוד השאלה
    הרב דניאל לנאו

    הרב דניאל לנאו

    מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    493 צפיות
  • יין או שכר ("משקה") המוגשים לאמירת לחיים בסעודה - האם מברכים עליהם?

    מפאת חשיבותו של היין מברכים עליו אף בתוך הסעודה, אלא שבשבתות וימים טובים אין מברכים על היין בסעודה - כיוון שהקידוש הוא מצרכי הסעודה ונפטר בברכת "הגפן" שבקידוש, ואף השומעים את הקידוש שטעמו מהיין נפטרו בברכה זו. אולם ברכת "הגפן" בהבדלה אינה פוטרת את שתייתו בסעודה שלאחריה, אלא אם-כן חשב בעת-הברכה לשתותו בסעודה. ולגבי משקאות חריפים המוגשים בתוך-הסעודה לאמירת "לחיים" וכדומה הדעה הרווחת למעשה שאין מברכים עליהם כלל בתוך הסעודה.

    לעמוד השאלה
    הרב ליאור רוזנבוים

    הרב ליאור רוזנבוים

    דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    635 צפיות
צור קשר בוואטסאפ