שאלות ותשובות
50 תוצאות
-
נזכרתי בסיום התפילה ששכחתי לברך על הלולב וכבר נענעתי את הלולב בהלל ואמרתי הושענות, האם אני צריך לברך?
-
ערבות שנמצאות מעל ארון קודש מאז הושענא רבה, האם אפשר לזרוק אותם לפח? וכן האם אפשר לזרוק לפח סטים של ארבעת המינים שנשארו מאז חג הסוכות?
אפשר מעיקר הדין לזרוק, אך בצורה מכובדת (כגון עטופים) או לגנוז. בשו"ע מופיע שנוהגים לעשות בהם מצווה נוספת - שריפת חמץ או הסקת התנור למצות (לא כ"כ שייך), וכך נוהגים רבים לגבי הלולב ומיניו, או הערבות שבו. וראה במקורות.
לעמוד השאלה
הרב שמעון פרבר
461 צפיות -
האם צריך לברך שהחיינו כל יום בנטילת ד' מינים?
-
האם מותר לברך על לולב שאול?
ביום הראשון של חג – ד' המינים צריכים להיות שלו, ואינו יוצא בלולב השאול מחבירו, כשנותנים את ארבעת המינים לאחר לברך, נכון לומר בפירוש שהוא ב"מתנה על מנת להחזיר", ובפרט ביום הראשון, בדיעבד גם אם לא אמר בפירוש שזו "מתנה על מנת להחזיר" קנה השני ויצא ידי חובתו. שהרי משאיל לו לקיים את המצווה, ומן הסתם היה בכוונתו להשאיל באופן הראוי לצאת בו ידי חובה.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
513 צפיות -
האם אפשר להוסיף שני הדסים או שחייבים שיהיה בכפולות של שלוש?
אפשר להוסיף אפילו הדס אחד אין הקפדה דווקא על כפולות של שלוש. הרבי ביקש כשמביאים ליהודי ד' מינים להוסיף לכל הפחות שלוש.
לעמוד השאלה513 צפיות -
האם מותר לקטוף לולבים מעצי תמר שנשתלו לנוי בשדרה הראשית של העיר כשאין לי אפשרות לקבל אישור מהעירייה, או שזה חשש "לולב הגזול"?
מן התורה אסור לטול בחג הראשון של סוכות אחד מד' המינים אשר הם גזולים, גם כאשר יש ספק האם הוא גזול אסור לטלו ולברך עליו. ולכן אין לקצוץ את הלולב אא"כ מבקשים רשות מהערייה. בשעת הדחק תפנה לרב לקבל עצה כיצד לנהוג.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
344 צפיות -
כמה צריך להיות אורך הערבות?
-
האם יש עניין לקנות אתרוג מקלבריה?
-
האם יש עניין לזכות נשים במצוות ארבעת המינים?
למרות שזו מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות מכך, מכל מקום אם נוטלות יש להם מצוה ומברכות על כך, ומנהגנו שמזכים גם נשים לברך על ארבעת המינים.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
703 צפיות -
אם הערבות יבשות, צריך להחליף אותם בחדשות?
-
יש לי אתרוג מהודר מאוד ואני רוצה ממש לשמור עליו, האם אני יכול לקחת למבצעים אתרוג אחר פשוט או שזה לא נכון לתת לאחרים אתרוג שאני לא מברך עליו?
אין בעיה לקחת אתרוג אחר כשר כמובן, בכל מקרה יש לדעת כי אתרוג שרבים מברכים עליו נעשה יותר מהודר אף אם במראהו נראה פחות יפה, וכפי שנוהג כ"ק אד"ש לתת לכל הקהל לברך על אתרוגו.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
452 צפיות -
כמה קשרים נהוג בחב"ד לקשור בלולב? ואיפה?
נהוג שיהיו על הלולב 5 טבעות, דהיינו 2 על הלולב עצמו, ו-3 עם ההדסים וערבות במשך טפח אחד.
לעמוד השאלה
הרב שלמה יצחק פראנק
505 צפיות -
מה הדין אם יש נקודות חומות על הלולב?
-
האם כשחג ראשון של סוכות חל בשבת, אוגדים את הלולב בערב שבת כבכל שנה, או שאפשר לאגוד את הלולב ביום ראשון לפני הברכה עליו?
-
לולב ששדרתו ישרה ובסופו מתעקל קצת ימינה, כשר?
-
אם יש באתרוג מכה, כנראה שקיבל אותה עוד כשהיה האתרוג על העץ, האם זה מוציא אותו מגדר נקי?
אם ניכר שאין זה חיסרון בגוף האתרוג אלא מכה שנעשתה מ'עלה' עוד בזמן שהאתרוג היה על העץ מה שמכונה 'בלעטלך' - אין בזה חסרון.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
568 צפיות -
האם כאשר העלה האמצעי של הלולב נפתח, הלולב עדיין כשר?
באם העלה האמצעי נפתח ברוב ארכו, הלולב פסול. אמנם החל מהיום השני של חג הסוכות גם לולב זה כשר לברכה. באם נפתח רק מיעוטו, הרי הוא כשר גם ביום הראשון, אך לכתחילה נכון לקנות לולב שהוא סגור לגמרי.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
979 צפיות -
כמה הדסים נוהגים להוסיף ללולב?
יש להוסיף לפחות עוד שלשה הדסים על השלושה שמצד המצוה (שיהיה סה"כ 6), כמובן שניתן להוסיף יותר.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
635 צפיות -
בקשר לקניית ד' מינים: 1) אם כתוב על הערבות "משוך וצר" הכוונה למשוך כנחל כפי שנכתב במדריך של המכון? 2) אם כתוב על ההדסים "משולש ג' טפחים כשיעור הגר"ח נאה" זה מהודר, כי הרבנים כתבו "כולו משולש"?
-
יש לי אתרוג קלבריא ואתרוג מכפר חב"ד האם יש עדיפות לברך על אחד ולנענע עם השני? (מצד ספק מורכב)
בפועל כ''ק אד''ש מברך ומנענע (הן בשעת הברכה והן בהלל) באתרוג מקלבריא. אם רוצים אפשר בנוסף לכך לנענע אתרוג מכפ''ח.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
473 צפיות -
האם כשקונים אתרוג בשותפות עם עוד מישהו צריך לומר אחד לשני מתנה על מנת להחזיר?
כשקונים בשותפות זה נחשב כאילו אמרו מראש זה לזה במתנה על מנת להחזיר.
לעמוד השאלה
הרב מנחם מענדל הראל
271 צפיות -
האם כשנותנים את ארבעת המינים לאחר לברך בחול המועד אומרים שזה מתנה על מנת להחזיר?
גם בחול המועד ראוי לומר, וכן נוהג כ"ק אד"ש, אם לא אמר כמובן שיצא ידי חובה.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
547 צפיות -
האם מותר להשתמש באתרוג של שנה שעברה?
-
האם צריך הכשר על ערבות לארבעת המינים?
-
האם אפשר לעשות ריבה מהאתרוגים שהשתמשו בהם בחג?
ישנו מנהג כזה, והוא מבוסס על כך שראוי לעשות בד' מינים עוד מצוות, ואם כן - כאשר יברכו על הריבה, תיעשה עוד מצווה.
לעמוד השאלה
הרב שי שמעון כהן
618 צפיות -
מה הדין באתרוג שהפיטם התנתק בחלקו, וברובו עדיין מחובר?
-
כמה צריך להיות האורך של הלולב?
צמח ה'לולב' מורכב מ'שדרה' ו'עלים'. דהיינו באמצע הלולב ישנו חלק קשה ורחב, אשר ממנו יוצאים עלים. החלק הקשה והרחב – מכונה 'שדרה', והעלים כפותים לשדרה. אורך הלולב, נמדד לפי אורך השדרה, ולא לפי אורך העלים – אשר הם בדרך כלל ארוכים יותר מן השדרה, השדרה צריכה להיות לכל הפחות, באורך ארבעה טפחים – 32 ס"מ. הלולב צריך להיות גבוה מההדסים והערבות, כך שיהיה לפחות טפח אחד יותר מהם. לולב ששדרתו אינה גבוהה טפח מההדסים והערבות אין לברך עליו. ולכן באם קנה הדסים וערבות גבוהים יש לחותכם בצד התחתון שלהם, כדי שלא יהיו בגובה שדרת הלולב. מהדרים שיהיה באורך הלולב כולו יחד עם העלים - לפחות י"א טפחים.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
771 צפיות -
האם מותר לברך על אתרוג שבטעות הניחו אותו במקפיא?
-
אני בירושלים כעת. בנטילת לולב לאיזה כיוון צריך לעמוד למזרח או לכיוון הר הבית?
-
האם החיוב ליטול ארבעת המינים לפני שאוכלים ושותים זה רק ביום הראשון או גם בשאר הימים?
-
האם צריך לברך שוב על לולב לפני הלל למרות שברכתי בבוקר בסוכה?
-
האם מותר לאכול בבוקר לפני נטילת לולב?
-
לולב צריך להיות רק מעץ נקבה או גם זכר?
-
כשמתפללים בבבית הכנסת לכיוון דרום או צפון. לאיזה כיוון עושים את הנענועים בסוכה ובבית הכנסת?
המנהג הוא לעמוד לצד 'מזרח' ולא לצד 'ירושלים', ולכן אם 'ארון הקודש' נמצא בצד דרום או צפון, עליו לסובב את פניו לצד מזרח בשעת הנענועים.
לעמוד השאלה358 צפיות -
אישה שגרה בקומה רביעית והסוכה למטה. האם חייבת לברך ארבעת המינים בסוכה או שאפשר גם בבית?
-
איך ניתן לתת לילד שלי לברך ביום הראשון של החג על ארבעת המינים שלי?
באם מדובר על ילד בגיל שכבר יודע לנענע כדין, בחג הראשון - הכי טוב לומר שהלולב הפקר ואז הקטן זוכה מההפקר ושוב אין בעיה אם המבוגר לוקח ממנו אחר כך. (קטן שלא יודע לנענע פטור ממצות חינוך ואפשר לתת לו לברך על הלולב בלי לתת לו מתנה וכדומה).
לעמוד השאלה
הרב חיים קיז'נר
401 צפיות -
האם צריך לקצר את הלולב אם יש שעווה מלמטה?
-
האם אתרוג שנפל לו העוקץ, פסול?
אם נשאר מהעוקץ כל שהוא ועי"ז הוא ממלא את גומת העוקץ כשר, אך אם ניטל כולו ונשאר גומא במקומו -פסול.
לעמוד השאלה
הרב שלום דובער טאלר
883 צפיות -
האם ישנה בעיה כלשהי לתת לאשתי לברך על הד' מינים?
-
מה עדיף, אתרוג קלאבריא לא נקי ולא גידול של הרבי או אתרוג יפה מכפר חב"ד?
-
לולב שכל העלים שלו פתוחים חוץ מהעלה האמצעי האם הוא פסול?
-
האם אפשר לתת לילד לברך בלולב של מבוגר בימי חול המועד?
-
האם מותר לילד מתחת לגיל בר מצוה לאגוד לולבים לאנשים מעל גיל בר מצוה?
אף שאיגוד ד' המינים יחד אינו ממש חובה אלא הוא הידור מצווה, וממילא מן הדין אף ילד יכול לאגוד, מכל מקום טוב שלא לתת לילד לאגוד.
לעמוד השאלה
הרב שרגא נתן דהן
480 צפיות -
האם יש הוראה מהרבי לשלם על ד' מינים דווקא אחרי החג?
ראה אוצר מנהגי חב״ד : הרבי מדקדק שאלו שהביאו לו את ד' מינים ינקבו בסכום, ומשלם להם מיד.
לעמוד השאלה
הרב דניאל גראבסקי
230 צפיות -
שתי הלולאות שעל הלולב עצמו, באיזה גובה נוהגים לכרוך אותם?
הראשונה שתהיה מכוסה קצת על ידי ההדסים והערבות והשניה קצת יותר גבוה.
לעמוד השאלה
הרב שלמה יצחק פראנק
162 צפיות -
עד מתי ניתן לברך על ארבעת המינים?
-
מהו מספר ההדסים שנהוג להוסיף לארבעת המינים?
מנהגנו לקחת יותר משלושה הדסים. יש להוסיף ולקחת הדסים במספרים הבאים: ארבעה, ששה, שנים עשר, שלושה עשר, עשרים וששה, ומנהג הרבי בשנים האחרונות – לקחת 36 הדסים. ראוי לציין כי על פי הוראת הרבי, כשמביאים ליהודי לברך על ד' מינים יש להוסיף לכל הפחות שלוש.
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
773 צפיות -
אדם שברך עד היום על הלולב כשהאתרוג הפוך, שלא כדרך גידולו כשהפיטם כלפי מטה האם יצא ידי חובתו והאם צריך לברך שהחיינו בפעם הראשונה שנוטל כראוי?
כתבו הפוסקים שכאשר החזיק את האתרוג הפוך אפי' בדיעבד לא ייד''ח, אך נראה שלא יברך שהחיינו שוב כיון שבדיעבד ייד''ח 'שהחיינו' בברכת שהחיינו על האיגוד כמבואר בפוסקים.
לעמוד השאלה
הרב דניאל גראבסקי
300 צפיות -
חתכתי את האתרוג אחרי החג ואני חושש שהוא מורכב, יש לו פלחים וטעם כמו לימון. אבל הקליפה עבה. איך אפשר לדעת אם הוא אינו מורכב וקיימתי את המצוה בחג?
-
האם גדול יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים, כאשר ד' מינים אלו ניתנו לקטן מקודם לכן?
נאמר במשנה שקטן היודע לנענע חייב בלולב, היינו שאביו חייב לחנכו במצות לולב. ובגמ' אמר ר' זירא שלא להקנות לולבו לתינוק ביו"ט הראשון משום שהוא יודע לקנות, ואינו יודע להקנות. ולכן ביום א' דחגה"ס, גדול אינו יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים, כאשר ד' מינים אלו ניתנו לקטן מקודם. אך ביום ב' יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים לאחר שנתנו לקטן מכיוון שהחיוב הוא מדרבנן, והרי מדרבנן הקטן יכול להקנות לגדול, ואפשר לצאת ידי חיוב דרבנן על ידי קנין דרבנן. ודנו הפוסקים האם קטן יכול לברך על ד' מינים (מצד דין חינוך) כאשר הם אינם שלו, ואמנם יש המקילים בזה, אבל לדעת רוב הפוסקים אינו יוצא אף ביום השני, וכך נוהגים למעשה. אך הקטן יכול להקנות לקטן אחר.
לעמוד השאלה
הרב מיכאל שלמה אבישיד
147 צפיות
