שאלות ותשובות

כן, אין לקנח את הצלחת לגמרי שלא ישאר בה כלום, אלא יש להשאיר מעט.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

צריך קודם להוסיף יין לגביע, כדי לתקן שלא ייקרא פגום ואחר כך ניתן להחזירו לבקבוק.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

בקריאה בעיניים מותר, אך יש להיזהר לא לקרוא בפה בשעת האכילה ממש מחשש סכנה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

מן הדין אין חיוב לשבת כשאוכלים, אך מצד דרך ארץ יש להקפיד לשבת בשעת האכילה.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

איסור האכילה ברחוב, הוא כי לא מכבד את עצמו, וממילא אם זה בצורה מקובלת ומכובדת, זה בסדר.

הרב שמעון פרבר

הרב שמעון פרבר // לדף הרב

סעודה

אסור לאדם לסגף את עצמו ולהימנע ממאכל מסוים לשם סיגוף, אלא באם עושה זאת לצורך עבודת ה'. דנו הפוסקים האם לאור האמור מותר לעשות דיאטה ללא מטרה בריאותית, או שזה נכלל באיסור ההסתגפות. ויש מן האחרונים שכתבו, שבמאכלים שיש תאווה לאכלם - אם ההימנעות היא לשפר את התדמית ומראה הגוף, אין זה נחשב כסיגוף הגוף אלא "החלפת תאווה בתאווה" ולכן אין בכך איסור חבלה. וכן המצער עצמו במטרה להיגמל מהרגלים של אכילה מופרזת, אין למחות בידו. אולם, אם ההימנעות היא מאכילת מאכלים בסיסיים תוך צער עצמי ברעבון לא שגרתי, כתבו האחרונים שיש בכך איסור חבלה וסיגוף בעצמו.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

סעודה

אנו נוהגים על פי הקבלה דווקא לטבול שלוש פעמים במלח, ולא להניח את המלח על הפרוסה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

כיון שהשולחן דומה למזבח, והאכילה היא כקרבן ונאמר 'על כל קרבנך תקריב מלח'.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

אין לזה מקור בהלכה, אבל הובא ב"טעמי המנהגים" וז"ל: "ונראה דעל כן נוהגין דהפת שיש לו קצה אחד או שני קצוות, חותכין מעט מהקצוות כדי לבטל כחם [דהחיצונים], ורמז לזה, כל ערל לא יאכל בו".

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

ארוחת בוקר ('פת שחרית') הינה ארוחה חשובה מבחינה בריאותית, ומביאה הרבה רפואות, ולכן אף נאמר שמי שאינו אוכל פת שחרית אלא מאחר סעודתו (עד אמצע היום) כ'זורק אבן לחמת'.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

אכן, נוהגים שכל אחד ואחד יברך לעצמו, כשמגיעה הפרוסה לידו. (אף שמן הדין יוצאים המסובים מבעל-הבית אף בברכת "המוציא", אלא שמפני שקשה להיזהר מהפסק, וכן כיון שצריך שתהיה כוונת המברך להוציא ידי-חובה וכוונת היוצא לצאת ידי-חובה לכן נוהגים שכל אחד ואחד יברך לעצמו, כשמגיעה הפרוסה לידו).

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

אכילה בכלים שבורים גורמת לשכחה, ועל כן אין לאכול מהם.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

ההלכה היא רק לגבי פרוסת המוציא שמניחים לפני האדם והוא נוטל לבד, ולאבל נותנים ביד. אבל לחלק לחם וכדומה לאכילה אין בזה בעיה.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

נאמר בפרשת נזיר: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש". וביאר רבי אלעזר הקפר שהתורה מתייחסת לנזיר כ"חוטא" בכך שציער עצמו מן היין. וכן כתבו הראשונים והובא הדבר אף להלכה שחייב האדם לשמור על בריאותו ואין לו רשות לאדם לסגף את עצמו ואפילו אסור לו למנוע עצמו ממאכל מסוים לשם סיגוף, אלא אם יש צורך בדבר לעבודת ה', ובפרט בדורותינו שנמנעים אף מתעניות של תשובה, ועבודת התשובה נעשית מתוך שמירה על בריאות הגוף. עם-זאת, מצווה התורה: "קדושים תהיו", ופירש הרמב"ן, שגם בהנאות העולם הזה הכשרות והמותרות לפי ההלכה יש לאדם לרסן את עצמו שלא יצרוך אותם לספק תאוותיו אלא לעבודת ה'.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

סעודה

כן, כך רצוי בשתי לגימות בכוס רגילה, אך כוס גדולה אפשר ביותר וכוס קטנה אפשר גם בלגימה אחת.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

יש עניין הלכתי לאכול משהו חם בשבת ביום (לאו דוקא בסעודה).

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת סעודה

אכן, יש בעיה לאכול ברחוב, וזה מראה על ביזוי האדם.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה שונות

צריך לברך שוב.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות סעודה

זה מנהג ישראל, לזכר נס פך השמן.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה סעודה

זה לא עניין הלכתי, אלא סתם כדי שידעו שהבקבוק נגמר, אין לזה שום משמעות אחרת.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה שונות

ראוי שלא לבשל עם שום לסעודה מפסקת.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה מפסקת

לכתחילה אין לעשות כן.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ברכות

אם זה חלק מהארוחה, אין צורך לברך, אם זה נאכל כקינוח לאחר האוכל יש לברך.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ברכות

מי שהיה כבר שבע קודם שאכל, ואכל אכילה גסה, אם נהנה גרונו מאותה אכילה מברך לפניו ולאחריו, אבל אם נפשו קצה עליו, ואין גרונו נהנה מאכילתו, אינו מברך כלל לא לפניו ולא לאחריו שאכילה כזו אינה חשובה אכילה כלל.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

סעודה ברכות

לגבי חנוכה לשון הרמ"א הוא: "ויש אומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום דבאותן הימים היה חנוכת המזבח. ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודת מצוה".

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה סעודה

על כל מאכל שנאכל כקינוח מברכים בנפרד, גם דברים שברכתם שהכל אדמה או העץ, (למעט פת שנילושה במי פירות, כיוון שיש אומרים שברכתה המוציא אף שלהלכה מברכים מזונות על כל פנים בתוך הסעודה לא יברך עליהם בנפרד).

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ברכות

מותר, ואף יותר טוב להשאיר את הקינוח לאחר ברכת המזון כדי לברך אחר הקינוח את הברכה האחרונה המיוחדת לו ולא לפוטרו בברכת המזון, ובפרט בשבת ויום טוב שיש להרבות בהם בברכות כדי להגיע למאה ברכות.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות סעודה

כאשר אין פת בסעודה יש לברך על השתיה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ברכות

ע״פ עיקר הדין מותר לאכול ולשתות אכילת ארעי עם התפילין, אמנם בפועל נהגו הרבה להחמיר לא לאכול ולשתות אפילו ארעי שהרי ממילא אנו חולצין את התפילין ולא לובשים אותם כל היום.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילין סעודה

מנהג חב"ד לאכול מזונות וכדומה ללא נטילת ידיים והמוציא, ויש להקפיד בזה, אך אפשר לעשות זאת לפני מנחה.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת סעודה

אכן צריך קודם לברך ברכה אחרונה על מה שאכל לפני כן, אלא אם כן אוכל דברים לצורך פתיחת התיאבון לסעודה, שאז זה חלק מהסעודה ונפטר בברכת המזון.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ברכות

לא נחשב כ"סעודת מצוה" במובן ההלכתי, ואין חובה לאכול בשר.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תספורת סעודה

אין צורך ליטול ידיים ולברך שוב, כיון שתפילה אינה חשובה הפסק באמצע הסעודה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה תפילה

האריז"ל הקפיד לאכול דווקא על שלחן של ד' רגליים, דוגמת שלחן המקדש.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת סעודה

כן, אם אין לחם משנה המוציא.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת סעודה

מי שיכול, יש לו לאכול בסעודת שבת לפחות מעט יותר מכביצה - 57 סמ"ק - פת, ואין הבדל בין גברים לנשים בדין זה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת סעודה

אם הסיח דעתו מלשמור את ידיו יטול שוב עם ברכה, אם לא הסיח דעתו אינו צריך ליטול.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

סעודה נטילת ידיים

אין חובה לאכול פת בחול המועד, אך לכתחילה יש מצווה בכך.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חול המועד סעודה

כשם שאסור לדבר בין הברכה לעשיית המצווה כך אסור לדבר בין הברכה לאכילה, משום שהדיבור נחשב ל"הפסק", ואם טעה ודיבר, חייב לחזור ולברך. אלא שאמרו בגמרא שאם דיבר בצרכי הסעודה, כגון שאמר "הביאו מלח", אינו צריך לחזור ולברך, משום שאינו נחשב ל"הפסק". כמו"כ אסור ללכת ממקום למקום בין הברכה לאכילה, שגם ההליכה נחשבת ל"הפסק". אם ההליכה היא לצורך האכילה, כגון, שנאלץ לאכול במקום שאסור לברך בו, רשאי לעשות זאת בתנאי ששני המקומות הינם בבית אחד. ודנו הפוסקים עד מתי אין להפסיק בין הברכה לאכילה, יש שסברו עד שיאכל כזית, אולם ממשמעות אדמוה"ז עולה שאין להפסיק עד שיבלע, גם אם אכל פחות מכזית.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

סעודה ברכה ראשונה

לדעת אדמו"ר הזקן בסידור, אם רצונך להמשיך באכילת לחם, צריך ליטול ידיים (או את היד שנגעה) כמו לסעודה ולברך על נטילת ידיים ללא שם ומלכות.

הרב אייל פלד

מו"ץ וראש כולל הוראה בעמנואל. דיין ורב בית כנסת חב"ד בישוב עינב. וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה נטילת ידיים

יש בזה מחלוקת, למעשה נפסק שנוטל ללא ברכה.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ידיים סעודה

פירורי לחם פחות מכזית מותר להשליך בצורה מכובדת. דרך בזיון או במקום הילוך בני אדם הוי קשה לעניות.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ביזוי אוכלים

מותר עד ראש חודש אב.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין המצרים סעודה

בראשי-החדשים היו מקריבים בבית המקדש שעיר כפרה, בטעם הקרבתו אמרו חכמים, שלאחר שאמר ה' ללבנה "לכי ומעטי את עצמך", ניחם אותה ה' בזה שישראל ימנו על פיה את החודשים, ומשעדיין לא התנחמה אמר ה' לישראל: "הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח" . מעבר לכך נמנה ראש-חודש בתורה יחד עם שאר המועדים שמקריבים בהם קרבנות מוסף, ואף היו תוקעים בו בחצוצרות, כאמור: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות". ומצינו בדברי הנביאים שהיו נוהגים לערוך סעודות לכבוד ראש-חודש. וגם כיום אסור להצטער ולהתענות בו וכן אין חתן-וכלה מתענים בו ביום חופתם, אלא ביום שלפניו, ואף שאין בו חיוב אכילת פת, מצווה להרבות בסעודת ראש חודש, וביחוד לאור הוראת הרבי שבכל ראש חודש יערכו בכל מקום התוועדויות של שמחה והחלטות טובות ולברך איש את רעהו בכל הברכות הטובות.

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ראש חודש סעודה

לא אוכלים מאכלים חמוצים. הזיתים לפעמים גם חמוצים ואז לא אוכלים.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ראש השנה סעודה

כן. לא נזהרים ממאכלים חריפים אלא ממאכלים חמוצים (אמנם יש מחמירים גם בדברים חריפים שנרגש חריפותם).

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ראש השנה סעודה

למדו חכמים, שישנה משמעות בעלת השלכות מרחיקי לכת לדברים הנעשים בפתיחת השנה החדשה. משום כך, מובא בגמרא שיש דברים שכדאי לאכלם בראש-השנה לסימן טוב. מנגד, יש דברים שטוב להימנע מאכילתם בראש-השנה. בין הדברים שכתבו הפוסקים שראוי להימנע מהם היא, אכילת אגוזים ולוזים. ונמקו זאת בשני טעמים: ראשית, מפני שאגוז שווה בערכו המספרי ל"חטא". שנית, מפני שטבעם של האגוזים, להרבות רוק וליחה המפריעה בתפילה ובתקיעות. ועל-פי-זה, יש שנהגו להימנע אף מאכילת פיסטוקים, שקדים, ובוטנים, אך גרעיני חומוס "ארבעס" אוכלים. ויש מן הפוסקים שכתבו שהאמור הוא באכילת האגוז לבד, אולם ניתן לערב אגוזים בעוגה או בתבשיל כשאין טעמם ניכר כל-כך, אך גם בזה יש רבים שהורו להחמיר.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

ראש השנה סעודה

צריך לאכול לפחות משהו.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברית מילה סעודה

אין הבדל, בדרך כלל עושים בערב כי טכנית יותר נח לאנשים להגיע.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבע ברכות סעודה

מצד "זה השולחן אשר לפני ה'", דהיינו, אמירת דבר תורה בשולחן כדי שלא יהיה בזבחי מתים - יצאת ידי חובה.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה לימוד תורה