האם לכהן אסור לשתות יין בזמן הגלות מפני שיתכן שמשיח יגיע בכל רגע וצריך להיות מוכן לעבודה במקדש?
בתמצות:
מותר אלא אם כן יודע הכהן מתי הוא זמן העבודה בבית המקדש. אמנם מצד הדין אף היום אסור לשתות יין שמא יבנה המקדש ותצטרך לעבוד, אך רבי יהודה הנשיא נתן לכך היתר כיוון שצריך לקבוע את כלם במשמרת בית אב שלהם.
בהרחבה:
לאחר פטירת בניו של אהרן, נדב ואביהוא, כתוצאה מכניסה לא נכונה לבית המקדש, מצווה התורה "יין ושכר אל תשת, אתה ובניך איתך בבואכם אל אוהל מועד" (ויקרא י, ח-ט) זהו איסור לשיכור לעבוד בבית המקדש.
סדר חלוקת העבודה בבית המקדש הי' ידוע בין הכהנים, וכל כהן ידע מראש את היום המסויים בו עליו לעבוד במקדש. בקשר לזה קובעת ההלכה כי כל כהן היודע לאיזה משמר הוא שייך ובאיזה יום עליו לעבוד במקדש, אסור לו לשתות יין כל אותו היום, שכן אסור לשיכור לעבוד במקדש.
ציווי זה קיים בפשטות רק בזמן שבית המקדש הי' קיים (שאז אפשר להיכנס לבית המקדש) אבל היום האיסור הוא רק להורות הלכה בזמן של שיכרות כהמשך הפסוקים "ולהורות את בני ישראל".
אמנם, לדברי רבי בגמרא, דין זה תקף גם בזמננו אנו! והסיבה לכך: היות שייתכן מאוד כי היום ייבנה בית המקדש, וייתכן שיצטרכו גם את עזרתו שלו, ולכן צריך כל כהן להיות מוכן, מפוכח וערני, על מנת להטות שכם בכל רגע שיידרש.
ישנן שתי דרכים להפגת השפעתו של היין: א. על ידי שינה, ב. על ידי שהי' של "כדי הילוך מיל" (18 עד 24 דקות), הרי לנו הוכחה ברורה שבמשך פחות מ24 דקות מהרגע הנוכחי, יכולים אנו להימצא כבר בעיצומו של תהליך הגאולה, כשבית המקדש כבר בנוי, מוכן ומזומן להקרבת הקרבנות! רק יבוא הכהן ונוכל להתחיל בעבודת הקודש.
ראוי להוסיף, כי אמנם למעשה אומר רבי שמותר לכהנים לשתות היום יין, מסיבה צדדית כיון שהכהנים לא יודעים באיזה יום עליהם לעבוד ולכן "מותר לו לשתות תמיד, שאינו יכול לעבוד עד שייקבע בבית אב ובמשמרתו" אבל באמת מי שיודע מתי זמן עבודתו, אסור לו בזמן זה לשתות יין גם היום. כפי שכותב הרמב"ם "כל כהן שיודע.. שבתי אבותיו קבועים בעבודה היום, אסור לו לשתות יין כל אותו היום" כיון שבהחלט ייתכן שבית המקדש ייבנה בתוך פחות מ24 דקות. (לעומת זאת הסיווג של הכהנים לימי העבודה יכול לקחת יותר זמן).
מקור:
- תענית י"ז עמ' א (וראה רש"י שם). עירובין ס"ד
- ע"ב. רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"א
- ה"א ו' ז' וכס"מ שם (בהל' ז'). ה'חינוך' מצוה קנ"ב. שו"ע אדה"ז או"ח סי' צ"ט
- סעיף ג'. שם סי' תנ"ט
- ס"י. לקו"ש ח"ב הוספות לפר' ראה עמ' 618.