מה יקרה עם כל הצומות בגאולה?

בתמצות:
הצומות יתבטלו, ולא זו בלבד אלא יהיו ימים טובים, הרבי מלך המשיח שליט"א מביא שמעלת היום-טוב תהיה אף גדולה מימי הפורים עליהם נאמר ש'לא יתבטלו'.
בהרחבה:
ימי התעניות בכלל, ייהפכו בגאולה לימים טובים וימי ששון ושמחה. כפי שנאמר בספר זכריה (ח, יט) "כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי, וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים". כך גם פוסק הרמב"ם: "כל הצומות האלו [הקשורים עם החורבן], עתידים להתבטל לימות המשיח". כאשר ימי התעניות נדחים ליום ראשון, הדבר מהווה נתינת כח ותוקף להביא את הגאולה השלמה ואת דחיית התעניות לגמרי כפתגם האדמו"ר הרש"ב: "הלואי שיהיה נדחה לגמרי".
מעלת ימי הצומות תהיה אף גדולה יותר מימי הפורים עליהם נאמר ש'לא יתבטלו', כדברי הרבי מלך המשיח שליט"א: "ויש לומר, שהצומות שיהפכו למועדים טובים יהיו נעלים יותר גם מימי הפורים שלא יבטלו לעתיד לבוא, כמ"ש "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", שהרי החידוש שבהם הוא שלא יבטלו. היינו, שגם ביחס למעלת הגילויים דימות המשיח שלמעלה מימי הפורים תהי' ניכרת מעלת ימי הפורים, ובודאי שהימים טובים שיתחדשו בימות המשיח יהיו נעלים יותר מימי הפורים".
הרבי מביא, כי לא רק ימי הצומות ייהפכו לימים שמחים, אלא כל שלושת השבועות (החל מי"ז תמוז ועד לתשעה באב), ייהפכו לימי שמחה. לפי רמת העצב שהיתה בהם בזמן הגלות. ובלשון הרבי "ידוע גודל השמחה שתהיה לעתיד לבוא, בזמן של שלושת השבועות, ובפרט בתשעת הימים, ובפרט בימי שבעה עשר בתמוז ותשעה באב. והשמחה שבמועדים אלו (מה שימים אלו יהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים), תהיה שמחה גדולה ביתר שאת וביתר עוז מהשמחה שבמועדים על דרך הרגיל".