אריזות הנסגרות באמצעות חוט האם מותר לפתחם ולסגרם בשבת?

אחת מל"ט המלאכות שהיו במשכן הינה מלאכת "מכה בפטיש", ומשמעותה גימור הכלי בכדי להביאו לצורתו הרצויה. חכמים למדו מכך שכל פעולה שמהווה סיום תהליך של הכנת דבר או תיקון החפץ אסורה בשבת. ודנו הפוסקים האם פתיחת בקבוקים חדשים בשבת מותרת, או שמא יש בה משום איסור "מכה בפטיש", שע"י הפרדת הפקק מהטבעת שתחתיו נעשה ראוי לשימוש; ולמעשה כתבו הפוסקים להתיר זאת מכמה טעמים (ויש שכתבו להחמיר בפקקים העשויים ממתכת שצורתם נעשתה עם הידוקם על הבקבוק).

אריזות עם סגירה של לשונית דבק יש להימנע מפתיחתם בשבת, ובשעת הדחק יש לקרוע אריזות אלו מן הצד ולא מן הפתח הרגיל, אך באם אריזות אלו היו פתוחות מערב שבת, מותר לפותחם ולסוגרם בשבת, באמצעות פס הסגירה. ואריזות המיועדות לשימוש חוזר על ידי פס סגירה ("פסגור") ללא דבק, מותר לפתחם אפילו בפתיחה הראשונה.

כלים המחוברים משעת עשייתם, אסור להפרידם בשבת משום שבהפרדתם הרי הוא כ"מתקן כלי". על פי זה כתבו פוסקים רבים שגביעי לבן או מעדנים של ימינו אסור להפרידם בשבת משום תיקון כלי, וכן ישנם הסוברים שהדבר אסור משום מחתך, כיוון שבהפרדתם ההקפדה היא שהחיתוך יהיה במקום החתך דווקא; ולמעשה אף שיש שהקלו בזה, ראוי להחמיר ולהפריד את הגביעים זה מזה מערב שבת.

חטיפי קרח (כגון 'שלוקים') מותר לפתחם בשבת, אך ראוי לעשות להם פתח מעט גדול ממה שרגילים לפתוח ביום חול ובכך פתיחה זו נחשבת כפתיחה דרך קלקול. ולגבי חטיפי קרח עם אפשרות פיצול דנו הפוסקים האם ניתן להפרידם לשניים בשבת משום שבהפרדתם נראה הדבר כמחתך, ולמעשה פוסקים רבים התירו זאת לכתחילה.

מעבר לכל האמור בהלכות הקודמות לגבי פתיחת אריזות-מזון שונות בשבת, יש לשים לב שבאריזות עליהם ישנו כיתוב אין לפתחן במקום הכיתוב ואפילו באופן שהעטיפה עדיין מחוברת ולא תקרע לגמרי, וניתן עדיין להצמיד את חלקי הקרעים זה לזה, הדבר אסור, שכן לא ניתן להחזיר את הכתב לקדמותו בחיבור אחיד ממש, ולכן הרי הוא כמוחק.