באיזה אופן מותר להציב ספרי קודש בחדר הפעוטות?

מספר שנים לאחר שהקים הרבי את ארגון "צבאות השם" לילדים, הורה הרבי שכל ילד יהפוך את חדרו הפרטי ל"מקדש מעט". לשם-כך עורר הרבי שלכל ילד יהיה בחדרו הפרטי קופת צדקה אישית משלו, עליה יהיה כתוב "לה' הארץ ומלואה" וכן את שמו, תוך השתדלות לקבוע את קופת הצדקה בקיר החדר, על מנת שהקירות של החדר עצמם יהפכו גם הם לחלק מחפץ של קדושה. וכן להניח בחדר ספרי קודש פרטיים של הילד, כגון חומש וסידור תפילה, כששמו של הילד רשום עליהם.

הוראות נוספות הורה הרבי בקשר לעשיית חדרם של הילדים כ"מקדש-מעט", בין היתר עורר הרבי כי יש להניח את חפצי הקודש במקום בולט בחדרו של הילד בכדי שיזכירו לו להשתמש בהם, וכן על-מנת לעורר את תשומת לבם של חברי הילד הבאים לבקרו, ובכך לגרום שאף הם ינהגו זאת בחדרם הפרטי. הרבי אף הוסיף שהוראה זו שייכת לכל ילד, אפילו לתינוקות בני יומם על ידי שתולים בסמיכות אליהם "שיר המעלות", וכן להניח בחדרם את ספרי הקודש וקופת הצדקה, ולדאוג שאחד מבני המשפחה ילמד בחדרו בכל יום מתוך ספריו לזכותו, יתפלל בסידורו האישי ואף ייתן לצדקה בקופתו הפרטית שבחדרו.

כיוון שעל פי הוראת הרבי ספרי הקודש צריכים להיות בתוך חדר הילדים ממש, לכן יש להקפיד על כבודם של הספרים ותשמישי הקדושה המצויים בו. משום כך בחדרים בהם מחליפים חיתולים לתינוקות או שהם מתלבשים בהם וכדומה בקביעות, יש להניח את ספרי הקודש ותשמישי הקדושה במקום שמוגדר מבחינה הלכתית כרשות נפרדת, שבה יכולים הספרים להיות גלויים ללא חשש. ולדוגמא: בתוך שידה שגובהה מעל עשרה טפחים (כ-80 ס"מ), וכן ניתן להניחם בארון שהנפח שלו יותר מ-40 סאה (=48X48 ס"מ ובגובה 114 ס"מ).

כשרוצים לכסות הספר מפאת כבודו לפני שמחתלים את הילדים וכדומה, יש להקפיד שאחד מן הכיסויים יהיה כיסוי שאינו מיוחד להם. ולגבי כריכת הספר או הניילון העוטף אותו דנו הפוסקים האם נחשבים כאחד מכיסויי הספר או שהנם חלק ממנו ואינם נחשבים ככיסוי, ולמעשה כתבו הפוסקים שהמחמיר בזה ומכסה בשני כיסויים נוספים חוץ מן הכריכה תבוא עליו ברכה.

לגבי מזוזה בחדרי הפעוטות, כתבו הפוסקים שאם המזוזה הקבועה בחדר ממוקמת בתוך חלל החדר כשהדלת סגורה – צריך שתהא מכוסה בבית מזוזה שאינו שקוף ויש להקפיד שעל בית המזוזה תהיה רשומה האות ש' בלבד ולא ש-ד-י, וכן שלא יהיו כתובים על בית המזוזה פסוקים נוספים, אך מספיק כיסוי אחד, כיון שהמזוזה והכיסוי קבועים ומחוברים בקיר ונחשבים כחלק מהקיר וכרשות נפרדת מהחדר, ובתנאי שהמזוזה מחוברת בחוזקה לקיר, ואם המזוזה אינה בתוך חלל החדר כאשר הוא סגור – אין כל חשש. ובחדר נקי של ילדים בוגרים רצוי לקבוע את המזוזה בנרתיק שקוף.