ברך "הגפן" על שאר משקים כיצד ינהג?

טעה ובירך על הלחם 'בורא מיני מזונות' יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור שוב ולברך 'המוציא לחם מן הארץ'. כמו כן אם טעה ובירך על הלחם 'שהכל' או 'בורא פרי האדמה' יצא ידי חובה, ואינו צריך לחזור ולברך שוב, אבל אם טעה ובירך על הלחם 'בורא פרי הגפן' או 'בורא פרי העץ' לא יצא ידי חובתו, וצריך לחזור ולברך 'המוציא', ואם טעה בברכה אחרונה ובמקום ברכת המזון בירך בורא נפשות או מעין שלוש, לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך ברכת המזון.

טעה ובירך על מיני מזונות "המוציא לחם מן הארץ" – אם בירך על מאפים שבשעת קביעת סעודה עליהם יכול ליטול את ידיו ולברך עליהם "המוציא", יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולברך שוב, ואם בירך "המוציא" על מאפים שגם בשעת קביעת סעודה עליהם ברכתם תמיד תהיה "מזונות" – לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך "מזונות". טעה ובירך על מיני מזונות "שהכל" יצא ואינו צריך לחזור ולברך שוב, אבל אם טעה ובירך ברכת "הגפן" או "העץ" לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך.

טעה ובירך על פירות האדמה "שהכל" יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולברך שוב, אבל אם טעה ובירך על פירות האדמה שאר ברכות – לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך "האדמה". פירות האדמה שיש מחלוקת מה ברכתם, אף על פי שפסק ההלכה הוא שמברכים עליהם בורא פרי האדמה, אם ברך עליהם "העץ" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך שוב. ואם טעה בברכתם האחרונה ובמקום לברך "בורא נפשות" בירך ברכה מעין שלוש לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך.

טעה ובירך על פירות האילן "האדמה" או "שהכל" יצא ידי חובתו, אך אם ברך ברכה אחרת צריך לחזור ולברך בורא פרי העץ, חוץ מענבים שאם בירך עליהם "בורא פרי הגפן" יצא ידי חובתו מפני שהענבים הם בכלל הגפן.

דברים שברכתם האחרונה "בורא נפשות", וטעה וברך ברכת המזון או "על המחיה", במקום "בורא נפשות", לא יצא ידי חובתו. מי שאכל תמרים ובמקום לברך "על העץ" ברך ברכת המזון או ברכת "על המחיה", יצא – מפני שהם סועדים את הלב. מי שאכל דבר מה ובברכה אחרונה ברך בטעות "על הגפן" – לא יצא ידי חובתו, אבל אם אכל ענבים יצא ידי חובתו מפני שהם בכלל הגפן. אכל פירות האילן שאינם משבעת המינים, ובמקום לברך "בורא נפשות" בירך "על העץ" יצא ידי חובתו ואין צריך לחזור ולברך, אבל אם אכל פירות משבעת המינים ובמקום לברך "על העץ" ברך "בורא נפשות" צריך לחזור ולברך.