האם אפשר ליטול את ציפורני הידיים והרגליים באותו יום?

כחלק מהכנת הגוף לשבת, מצווה ליטול את הציפורניים (מה שגדל יותר מכנגד הבשר) בכל ערב שבת (ולא ביום אחר). מן הדין אין לקציצת הציפורניים זמן מסויים, אלא יכול לקוצצן בין לפני חצות בין לאחר חצות (אבל לפני שטובל). אם אינו יכול ליטול בכל ערב שבת (כי עדיין לא גדלו הציפורניים), יזהר לקוץ בערב שבת פעם בשבועיים. אין חובה לגלח בערב שבת את ציפורני הרגליים.

בעת נטילת הציפורניים, נזהרים שלא לנטלן כסדרן (אצבע אחר אצבע הסמוכה לה) מפני שקשה לשכחה, לקיבור בנים, ולעניות רח"ל, אלא מפסיקים בין אצבע לאצבע באצבע אחרת שאינה סמוכה לה. ומתחילים ליטול בשמאל בקמיצה, דהיינו באצבע רביעית הסמוכה לזרת; ובימין באצבע, דהיינו אצבע שנייה הסמוכה לגודל. ונמצא הסימן לסדרן: ביד ימין בדאג"ה, וביד שמאל דבהג"א. וטוב להיזהר בזה לכתחילה. אם טעה ונטל חלק מהציפורניים כסדרן, כאשר נזכר בכך ימשיך שלא כסדרן. הקפדה זו לא נאמרה בציפורני הרגליים, אלא אפשר לכתחילה ליטלן כסדרן.

אחר נטילת הציפורניים – בין אם נטל את ציפורני ידיו או את ציפורני רגליו – צריך ליטול את ידיו במים. מן הדין די שיערה מים על ידיו פעם אחת, אך למעשה יש נוהגים לערות מים על הידיים שלוש פעמים לסירוגין. הנוטל ציפורני אחרים – הנוטל אינו צריך ליטול ידיו, אך זה שנטלו ממנו צריך ליטול ידיו.

אין לזרוק את הציפורניים במקום בו עוברים אנשים, שמא תעבור עליהן אשה עוברה ותפיל ולדה. אבל מותר לזורקן בבית המדרש וכיוצא בו, מקום שאין נשים מצויות בו, כי אפילו אם יטאטאו את אותו חדר וישליכו את הציפורניים החוצה ושם תעבור עליהן אשה עוברה לא יזיקו לה כלום, שאינן מזיקות אלא כשהן באותו מקום שזרקן שם כשנטלו מהאצבעות, אבל לא לאחר שפינו אותן משם למקום אחר. אם נפלה ציפורן ואינו מצליח למוצאה, יטאטא את המקום כך שבודאי לא תהיה הציפורן במקומה הראשון, שהרי הציפורניים אינן מזיקות כשפינן משם למקום אחר.

אמרו חכמים שהזורק ציפורניים רשע, הקוברן צדיק, והשורפן חסיד. נוהגים לערב דבר נוסף עם הציפורניים, לשרפו יחד אתן. ומנהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב היה שלפני שריפת הציפורניים עירב עמהן קיסם. ויש שכתבו שהשלכת הציפורניים לבית הכסא שבזמננו, מועילה כמו שריפה.