לכל ההלכה יומית
הזהירו חכמים שלא להיכנס למקום סכנה כגון לעבור תחת קיר נטוי או על גשר רעוע או להכנס לחורבה או ללכת בשאר מקומות הסכנה, וכן אסור לעבור בנחל שמימיו רודפים אם המים מגיעים למעלה ממתניו; אודות היציאה לדרך בלילה אמרו חכמים "לעולם . . יצא אדם בכי-טוב", כלומר שיש להשתדל להעדיף לצאת לדרך באור-יום, וכתבו הפוסקים שכיום כשאין חשש מפני המזיקים וכן הדרכים מסודרות ומוארות, מותר לצאת אף בלילה. ובנסיעות ארוכות מעיר לעיר בלילה, הורה הרבי שיעמדו לנוח בכל שעה למשך זמן מה (לערך 10 דקות).
פסחים ב, א. שו"ע אדה"ז או"ח סק"י ס"ט, חו"מ הלכות שמירת גוף ונפש ס"ו וסי"א וראה קו"א שם סק"א. מקדש מלך ח"ד ע' תצ (מנוחה בנ. לילה). פסק"ת סק"י אות ט וסרל"ט אות י"ב.