האם מברכים על גלידה המוגשת בסוף הסעודה?

אמרו חכמים: "דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה . . פת פוטרתן". כלומר, שהדברים הנאכלים כחלק מהסעודה כתוספת ללחם, כמו למשל סלטים, מנות עיקריות, תוספות ומרקים, נחשבים כטפלים ובטלים כלפי העיקר – הלחם ונפטרים בברכה על הלחם, ובגלל שאכילת שאר המאכלים טפלה לסעודה אין לברך עליהם. אך דברים שלא באים כחלק מהסעודה, צריך לברך עליהם בנפרד.

לגבי מוצרים שברכתם "מזונות" המוגשים בתוך הסעודה, כתבו הפוסקים לחלק בין הסוגים השונים; מזונות המטוגנים בשמן עמוק כמו סופגניה או עוגת דבש שנילושה ברוב דבש או עיסה הממולאת עם מיני מתיקה וכדומה, שברכתם מזונות לכל הדעות אם הם נאכלים רק לקינוח ולא להשביע צריך לברך עליהם. אך שאר המאפים יש הסוברים שהם פת גמורה, ולכן אין לברך עליהם בסעודה. והמובחר ביותר להגישם לאחר ברכת־המזון ובמיוחד בשבת, ואין בזה משום ברכה שאינה צריכה, וכך הורה למעשה הרז"ש דווארקין ע"ה.

פירות הנאכלים ללא לחם, כמו קינוח ולא כחלק מארוחה, יש לברך עליהם, בין חיים ובין מבושלים, לכל הדעות, וכן פיצוחים המוגשים כקינוח לסעודה יש לברך עליהם. אך פירות המוגשים כחלק מן הסעודה כמו סלט המורכב מתפוחים ואגוזים וכדומה, או תוספת של שזיפים או תמרים וצימוקים המוגשים כתוספת למנה עיקרית, מכיוון שהכוונה היא לאוכלם כעת כחלק מהארוחה, כדאי לטעום מהם פחות מ"כזית" לפני הסעודה ולברך עליהם בנפרד ובכך לפטור אותם מברכה בזמן הסעודה. ואם הכוונה בפירות אלו הוא כדי שיאכלו יחד עם הלחם והדבר היחיד שמלפת בו את הפת בסעודה זו הוא הפירות, יאכל מהם עם פת בתחילה ובסוף, ולא יצטרך לברך עליהם כלל.

מכיוון ש"אין אכילה בלא שתייה", נחשבים המים ושאר המשקאות שנוהגים לשתותם בסעודה כבאים מחמת הסעודה, ולכן אין לברך עליהם כיוון שנפטרים הם בברכת הלחם, אפילו אם האדם היה צמא קודם לכן. אבל לגבי תה או קפה שחור, שלא רגילים לשתותם דווקא בתוך הסעודה, ולכן כשמביאים אותם כקינוח סעודה, נחלקו הפוסקים האם יש לברך עליהם, ומספק אין לברך עליהם. אבל קפה שחור המוגש בסוף החתונה בכוסות קטנים אחרי סילוק השולחנות יש לברך עליו.

אמרו חכמים, שמפני חשיבותו של היין יש לברך עליו בתוך הסעודה, אלא שבשבתות וימים טובים אין לברך על היין בסעודה כיוון שהקידוש הוא מצרכי הסעודה ונפטר בברכת "הגפן" שבקידוש, ואף השומעים את הקידוש שטעמו מהיין נפטרו בברכה זו. אולם ברכת "הגפן" בהבדלה אינה פוטרת את שתייתו בסעודה שלאחריה, אלא אם כן חשב בזמן הברכה לשתותו בסעודה. ולגבי משקאות חריפים המוגשים בתוך־הסעודה לאמירת "לחיים" וכדומה דנו הפוסקים האם יש לברך עליהם, והיו שניסו לחלק במטרת הבאתם ולחייב ברכה במצבים שונים אפילו בתוך הסעודה, אלא שהדעה הרווחת למעשה שאין מברכים עליהם כלל בתוך הסעודה.