לכל ההלכה יומית
על קדושת יו"ט נאמר: "כל מלאכה לא ייעשה בהם, אך אשר ייאכל לכל נפש, הוא לבדו ייעשה לכם". כלומר, התורה התירה ביום-טוב לעשות מלאכות מסוימות לצורך "אוכל נפש", אך מלאכות שקשורות באכילה אפשר לעשותן מערב החג מבלי שייגרם הפסד או פגם באיכות וטעם המאכל יש לעשותן מערב החג. אחת המלאכות שהתירו חכמים: לברור ביום טוב אוכל מתוך פסולת או פסולת מתוך האוכל - מה שכרוך מבניהם בפחות טרחה. ובניגוד לשבת, ביום טוב ניתן להיעזר בכלי המיועד לברירה אם הוא מיועד לכמויות קטנות ולא נראה שעושים זאת לצורך יום המחר, ולכן כתבו האחרונים שמותר להשתמש במקלף ביום טוב לקילוף ירקות.
שמות יב,טז; ביצה כח, ב; טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדמוה"ז או"ח סק"י; שש"כ פ"ב-ז
ראו גם מאותו שבוע
-
האם ניתן לשער באופן כללי את הרווחים ולהפריש מהם מעשר, או שיש לערוך חישוב מדויק?
יום א'
-
מי שאיבד דבר מה והתייאש ממנו ומצאו – האם עליו להפריש ממנו מעשר?
יום ב'
-
האם תמיד יש חובה לקנות דוקא מיהודי?
יום ג'
-
עד כמה צריך להשקיע כסף, כדי להעדיף את העסקה עם יהודי?
יום ד'
-
כובע שהתלכלך מאבק, האם מותר לנקותו בשבת?
יום ו'