לכל ההלכה יומית
על יום-הכיפורים נאמר: "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש". ודרשו חז"ל שכוונת התורה היא "שתאכלו ותשתו בתשיעי כדי שתוכלו להתענות בעשירי", בערב יום-הכיפורים טובלים את פרוסת "המוציא" בדבש. ונהוג להזמין עניים הגונים לסעודות ערב יום-הכיפורים ובפרט לסעודה המפסקת. ומצווה לאכול דגים בסעודת הבוקר, ואין אוכלים דברים המחממים את הגוף כגון ביצים ושום, וחלב וחמאה ניתן לאכול רק בסעודת הבוקר. ובכל היום כולו אין אוכלים דברים הקשים לעיכול כגון בשר בהמה, אלא דברים הקלים כגון עופות; ונוהגים לאכול "קרעפכין" (כיסני-בצק ממולאים בבשר).
ויקרא כג, לב; יומא פא, ב; טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תרד; שם סתר"ח ס"ח (וראה סו"ס תרי"ט עוד דברים המועילים להישמר מכך); מט"א סתר"ד, יח (דגים); וראה לקו"ש חי"ד ע' 372 הע' 27 (דבש); ספר המנהגים – חב"ד ע' 58 (קרעפכין); אג"ק כ"ק אד"ש ח"ג ע' רי (חלב וחמאה).
ראו גם מאותו שבוע
-
האם כדאי לתת את עופות הכפרות לעניים?
יום א'
-
מדוע מבקשים לעקאח בערב יום כיפור?
יום ב'
-
באיזו תנוחה יש לבצע את המלקות?
יום ד'
-
מי מדליק את "נר החיים"?
יום ו'
-
אין נתונים