האם מותר לבעל משפחה לעזוב את הבית בחג?

אמרו חכמים: "מבטלין תלמוד תורה .. להכנסת כלה", ומצווה זו נמנית בין הדברים שאין להם שיעור. ולכן כתבו הפוסקים שאף אם יש די אנשים שמשתתפים בחתונה, עדיין יש חיוב על כל אחד ליטול חלק בשמחה. ויש שכתבו שרק על מי שנוכח במקום ורואה את הכלה נכנסת לחופה מוטל עליו החיוב לבטל מלימודו ולהשתתף בשמחה, אך מי שאינו נוכח במקום ועוסק בתורה אינו חייב. אולם יש שכתבו, שבכל מצב יש חיוב לבוא ולהשתתף בשמחה כפי שעולה מפשטות הגמרא והראשונים; אלא שבדורנו כתבו האחרונים ללמד זכות על מי שלא משתתף בריבוי החתונות, כשאינו קרוב ממש לחתן או הכלה וכמה טעמים נאמרו בדבר.

אמרו חכמים "אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר", "שאור הנר יפה לבדיקה". למעשה, הגמרא מחדשת ש"אכסדרה לאורה נבדקת". כלומר, בבית ללא קירות המואר היטב מהשמש, ניתן לבדוק לאור השמש אך לא באמצעות זגוגית החלון אלא באופן ישיר כנגד השמש. גם את הארונות שרגילים להשתמש בהם במשך השנה בסעודה יש לבדוק, ובבית בו מתגוררים ילדים, בודקים גם ביתר הארונות כגון בארונות הבגדים. את הארונות ניתן לבדוק אף לפני ליל י"ד, ולכן כשמנקים את המדפים, יש לבדקם כנגד השמש ואילו את הפינות יש להשאיר ללילה ולבדקם לאור הנר, או לאור הפנס.

אסרו חכמים לעשות מלאכה בערב פסח מחצות היום, שמחצות הוא זמן הקרבת קרבן פסח וכיוון שכל אדם שמקריב קרבן אותו היום הוא יום טוב עבורו, הרי שזמן הקרבת קרבן פסח הינו ים טוב עבור כלל ישראל ואסורים בעשיית מלאכה מדברי חכמים. איסור זה נותר בעינו אף לאחר החורבן. וכיוון שמצווה להסתפר בערב יו"ט כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול וכן מצוה ליטול את ציפורניו לכבוד הרגל, לכן יש לעשות זאת לפני חצות היום, אולם מי ששכח להסתפר יכול להסתפר לאחר חצות רק על-ידי גוי. אך וליטול ציפורניו ולצחצח את הנעליים ניתן בדיעבד אף לאחר חצות.

נאמר: "וקראת לשבת עונג" ודרשו חכמים- "במקום עונג .. שם תהא קריאת הקידוש", כלומר, שיש לקדש דווקא במקום בו סועד את סעודת השבת. ונחלקו הראשונים בהגדרת ה"מקום", ולכתחילה צריך שיסעד באותו מקום שקידש ממש. ובהגדרת ה"סעודה" שמקיימים במקום הקידוש, הורו הגאונים שמכיוון שהמזונות והיין מזינים ומשביעים, נקראים אף הם "סעודה". ולכן כשאכל כזית פת, או מיני "מזונות", או אפילו כששתה רביעית יין, יוצא בזה ידי קידוש במקום סעודה; אלא שלכתחילה צריך שתהיה הרביעית בנוסף לכוס הקידוש, ויכול אח"כ לסעוד את עיקר הסעודה במקום אחר. ואם אכל רק מינים שברכתם האחרונה "בורא נפשות", לא יצא ידי חובתו ויקדש שוב במקום שיסעד.