לכל ההלכה יומית
השיכור יכול לברך ואפילו ברמת שכרות כזו שאינה מאפשרת דבור בפני המלך, ולכתחילה יברך לפני שמשתכר. אולם שיכור כלוט, שאינו יודע כלל מה קורה עמו, פטור מכל המצוות, ואינו מברך. בעת הברכה יש להקפיד על כיסוי וחציצה בפני הערווה כבתפילה, וחסידים מקפידים שהראש יהיה מכוסה בשני כיסויים (בפרט בברכת המזון). כמו כן, מי שנגע בידיו בלכלוך או במקומות המכוסים שבגופו, צריך לכתחילה לשטוף את ידיו במים לפני הברכה. ואם אין לו מים, וכן מצד הדין יכול לשפשף את ידיו בבגד או בדבר אחר שינקה אותן, ואח"כ יברך, אך סתם ידיים נקיות, אינן צריכות שטיפה לפני אמירת ברכה ורק קודם תפלה ישנו חיוב רחיצת הידיים תמיד.
שו"ע אדה"ז או"ח ססע"ד ס"א-ב, סצ"ב ס"ה-ו, סקנ"ח סי"א וסקפ"ה ס"ה, סתל"ב סי"ב (לעניין נט"י לדבר שבקדושה); שם יו"ד הל' שחיטה ס"א סקמ"ז; משנ"ב סקפ"ה סק"ו; פסק"ת שם אות ה; לעניין שני כיסויים: ראה ב"י וב"ח או"ח ס"ח ד"ה "ומכסה ראשו"; שו"ע אדה"ז או"ח סקפ"ג ס"ו; סה"מ תש"ז ע' 185; ס' המנהגים ע' 9 בשוה"ג; אג"ק כ"ק אד"ש ח"י ע' שצד.