האם מותר להניח דברי מאכל תחת עגלת התינוק?

נאמר: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", והוסיפו חכמים ואמרו כי "חמירא סכנתא מאיסורא", כלומר חמורה הסכנה מן האיסור עד שאפילו במקרים שהקלו הפוסקים באיסורים, הרי שבדבר סכנה מחמירים. והרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת-נפשות. וכתבו הפוסקים שאין חילוק בין אם הסכנה היא טבעית או סגולית, ולכן יש להיזהר מכל הדברים שעשייתם או אכילתם מסוכנת.

הזהירו חכמים שלא לאכול דג ובשר יחדיו, ואף אין לבשלם או לצלותם בתנור אחד באותה-העת. ויש שנזהרים לכתחילה שלא לחתוך דברים חריפים בסכין בשרי על-מנת לבשלם או לטגנם עם דגים. אולם לבשל דגים בכלי בשרי וכן-להיפך אם אינם חריפים, מותר, ויש שהחמירו לייחד כלי בישול ייעודיים לבשר או דגים. ומעיקר הדין מותר שיהיו על השלחן דגים ובשר ובלבד שיזהרו שלא יתערבו זה בזה, ויש המחמירים שלא יהיו על השלחן יחדיו אלא מגישים את הדגים תחילה, ולאחריהם את הבשר, ונהוג לאכול ולשתות דבר מה בין הדגים לבשר, ויש הנהוגים אף לרחוץ את הידיים ביניהם.

נאמר בגמרא "כל הבשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים". הרי שמעיקר-הדין אין בדבר איסור משום בישול בשר-בחלב; אלא, שכתב הבית-יוסף, שאין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, וכך כתבו חלק מהפוסקים ובייחוד בקרב הספרדים. לעומתו כתב הרמ"א שלא נזהרים בכך. ויש מן הפוסקים שהוסיפו, שאף ההולכים לשיטת הבית-יוסף יכולים להקל, משום שזו טעות הדפוס שנפלה במקור. אך למעשה הורה הצ"צ שיש להימנע מאכילת דג עם חלב כמובא בבית-יוסף, ומותר להוסיף לחלב חמאה או שמנת, או לטגן דג בחמאה, וכך מותר הדג לאכילה עם חלב.

חכמים הזהירו כמה דברים שאין לאכלם משום סכנה ומהם: "האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה .. שעבר עליהן הלילה". וכותב אדה"ז שגם היום יש לחוש ולהיזהר בכך גם כאשר הם סגורים בתוך בגד או כלי. והדרך הנכונה לאחסנם כשהם קלופים, להשאיר את ה"שיער" שבראשם או מעט מקליפתם. וכל החשש הוא כאשר הנם כמות שהם, אבל ניתן לערב אותם במאכל אחר; ודנו הפוסקים האחרונים לגבי שימוש באבקת וגבישי שום וכן בשום כתוש, ולמעשה כתבו שאם הם טהורים (ללא תוספת חומרים) יש להחמיר, ואם מעורב בהם חומרים אחרים (בכמות של לפחות עשירית מהרכיבים) ניתן להקל.

אסרו חכמים שתיית "משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה .. בכלי מתכות" משום סכנה. והוסיף אדה"ז וכתב בסוגריים שבשו"ע: "ואין צריך לומר מים עצמן". כלומר שאיסור זה, חל אף על מים רגילים ששהו לילה בכלי מתכת. ואכן בידי רבותינו-נשיאנו השתמר מנהג זה ואף אנשי מעשה נהגו להחמיר בכך. אולם למעשה, מיישב הרבי את המנהג הרווח שהיה בירושלים ששתו מתוך הבארות שהיו בתוך האדמה בכלי מתכות, מכמה טעמים. ראשית הוספת אדה"ז באה בסוגריים כלומר ישנו ספק בדין זה. שנית, הבארות בתוך האדמה (ואולי אפ"ל כך גם לגבי מיחמים שמחוברים לחשמל) וכלי מחובר לכמה עניינים בטל מתורת "כלי", ולכן אינם ככלי מתכות, והעיקר שכבר "דשו-רבים" בכך, כלומר שפשט המנהג להקל ורואים שלא נגרם נזק מכך, ושומר פתאים ה'. יתר על כן הרבי עצמו בשבת היה שותה חמין ממים 'שלנו'.